ספר היובלים, משמיט את רוב החיכוכים עליהם למדנו מסיפורי המקרא. מדוע הוא עושה זאת?

תקציר: ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ספר היובלים. כל המאמרים נכתבו על ידי ד"ר אבי הראל. קריאה נעימה!

בניגוד לספר שמות, מחבר ספר היובלים לא מציין שיש הדרגתיות במסע לשעבוד בני ישראל, והוא אף משמיט חלק מהאנקדוטות המופיעות בפרשתנו, כמו סיפורם של המיילדות העבריות, שנצטוו לפי המקרא להרוג כל זכר. למה?

פרק י"ב בפרשת בא עוסק במכת בכורות המשולבת עם מצוות קורבן פסח. לכאורה אין קשר בין השניים, אולם ניתן להבין זאת, אם מייחסים לזבח פסח אופי גוון אפוטרופיאי, ריטואל קדום של רועי צאן, שנערך מדי שנה הבא להגן מפני חמת המשחית שפועל בדרך כלל בשעות החשיכה. ספר היובלים מאמץ גישה אפוטרופיאית זו, וחידושו נעוץ בזיהוי המשחית בדמותו של שר המשמטה...

פרק ל"ט בפרשתנו, מציג את הרקע לעלייתו של יוסף לכס השלטון, כמשנה למלך פרעה. גדולתו זו מתחילה דווקא בתקרית עם אשת אדוניו, שרצתה את קרבתו אולם הוא עמד בפיתוי. לסיפור זה יש מקבילה ספרותית מצרית, ויתכן שלסיפור יוסף יש שורשים או השפעה מצרית קדומה. בספר היובלים, יש שזירה של מוטיבים ממקרה יוסף ואשת פוטיפר למקרה ראובן ובלהה פילגש אביו.

פרשת נח עוסקת בעיקר תוצאות של ההשחתה המוסרית של כלל היצורים עלי אדמות. בשל כך, מגיע המבול. לדעת מחבר ספר היובלים, מלבד החמס וההידרדרות המוסרית, עונש המבול בא גם בגלל אכילת דם. לאחר המבול, נח מקיים את ציפיות למך אביו והופך להיות חקלאי מצליח. הבחירה של נח בגידול גפנים וייצור יין מציינת גם את מעידתו האישית, ויחסם של בניו למעידה זו...

הסיפור המקראי אודות ישמעאל - והלגיטימיות שלו כיורש - הינה עלילה סבוכה למדי. יש בה את כל הפרמטרים לטלנובלה של ממש, עד שהאל בכבודו ובעצמו מגדיר כי ישמעאל אינו יורשו הלגיטימי של אברהם. ספר היובלים, בן המאה השנייה לפני הספירה, מפשט את הסיפור לחלוטין. שרה והגר לא מופיעות בו כיריבות, וישמעאל ואימו יוצאים מבית אברהם בהסכמה מוחלטת, על כך שאין הם יורשיו בשום דבר ועניין...