אלי בר און: עם ובלי בחירות, אנחנו הטיטניק הבאה!

אנחנו בוודאות בדרך להיות הטיטניק הבאה... ניתן לדמות את מדינת ישראל לאוניה ענקית, כזו ששטה לאיטה בים השקט כאשר אנחנו כולנו - הנוסעים ומערכת הביטחון בעיקר צה"ל - הם הנוסעים, הצוות ורב החובל. אנחנו, ה'נוסעים' גם משלמים עבור השייט, באמצעות המסים והעבודה שלנו...

אלי בר און: יהיה קצת שקט בעזה? אשליות!

יש רק פתרון אחד לבעיית עזה: הפחתה בשיעור של עד פי 100 של העלויות הכלכליות שלנו ביירוט של פצמ"רים, רקטות ובלוני תבערה; וצמצום של העומס הלוגיסטי הכרוך בהפעלת סוללות כיפת ברזל. זה יוכל להתבצע רק באמצעות חומת לייזר, שתיירט את מרבית האיומים בשטח הרצועה...

אלי בר און: במלחמה כמו בכדורגל – צריך גם הגנה!

שילוב של לייזר יבשתי עוצמתי; ולייזר ואווירי, לטווח יירוט של מאות ק"מ, הוא הרגל החסרה בתוכנית הרמטכ"ל. צה"ל ללא הסקייגארד משול לאדם, שיש לו רגל אחת בלבד, נכה על כיסא גלגלים שלא יוכל להגן גם על עצמו. במצב הנוכחי, במלחמה רחבה נתקוף חזק אך סביר שנוכה שבעתיים...

אלי בר און: תנועה אוטונומית של מכונות וחפצים – הפרק הביטחוני

מאחר ובנושא הביטחוני, משקל הרגולציה וההתנגדות הפוליטית האזרחית הוא זניח; אזי, הכניסה לתחום אוטונומיה והדיוק היא מהירה יותר. היתרון הגדול ביותר בעידן הזה ניתן דווקא לארגוני הטרור, בעיקר ארגוני הטרור הגדולים המדינתיים, נוסח החיזבאללה, החמאס, הגיהאד, החות'ים בתימן ועוד; שמצליחים להגיע לאיזון אסטרטגי עם המעצמות בגלל החימוש הזה...

אלי בר און: הנהגת המדינה נכשלת בניהול סיכונים

אנחנו חייבים לנצל את הזמן הזה - שבו הנשיא טראמפ מכהן - כדי לשדרג את מערך ההגנה האווירית שלנו, מהרמה הנוכחית - של הגנה חלקית מאוד, כזו שמסכנת את חייהם של אלפי אזרחים וחיילים ורכושם של מאות אלפים; כזו, שגם לא מגינה היטב על המתקנים החיוניים ובסיסי צה"ל - לרמת הגנה טובה ומקיפה, כזו שתציל את החיים וגם את הרכוש והמתקנים החיוניים.

אלי בר און: סקייגארד עכשיו!

בעולם מתרחשת בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית גדולה בתחום החימוש הצבאי. מהפכה לא פחותה בחשיבותה והשפעתה מהופעת הטנק והמטוס לפני כ- 100 שנים. מהפיכה שהשלכותיה תהיינה אדירות על עוצמתן של מדינות, צבאות, ארגוני טרור וגם דרך הלחימה. זו מהפכת הדיוק של החימוש הסטטיסטי...

אלי בר און: למה סקייגארד?

הלייזר הכימי רב העוצמה הוא היחיד שיש לו, כאמור, טווח ארוך - לערך פי 15 - מזה של הלייזר האחר; ומהירות היירוט שלו קצרה פי 2 לפחות. מדוע? כי הוא עוצמתי פי 10; ובנוסף, מושפע ובגדול פחות מהמעבר באטמוספרה. כך עוצמתו נשמרת גם בטווח הארוך. לכן הלייזר הכימי, הסקייגארד, עדיף ובגדול, על כל לייזר מוצק חשמלי שפותח או שיפותח בעתיד, ושניתן לחזות אותו כאן ובעולם...