זהו. מזמור קצר שקיבל המנצח על התזמורת עבור דויד המלך. מזמור שיכול לשרת כל אדם בעולם, ששמח בחלקו, יכול לשמוח בהצלחות של אויביו, ונותן את מבטחו בהיותו אדם טוב. נאיביות מופלאה או כוח עצום... כל אחד ישפוט לעצמו!

מה חשבת דויד? אם טוב מותך ממות בינך, מדוע ברחת? מדוע בקשת מותו?

איזה ביטחון עצמי. איזו יוהרה. כשמלך מרגיש כה חזק, אין פלא שהוא ירשה לעצמו לקחת את בת-שבע לערב תענוגות בארמון ולשלוח את בעלה אוריה למות בקרב. בתוך מזמור תהילה ליהוה חבוי אדם חסר מעצורים. אדם שחושב שיהוה לא רק ילד אותו, אלא גם העביר אליו את כוחותיו...

תהילים. התחלת חלק ה"כתובים" בתנ"ך. פעם ראשונה בחיי שאני קורא פרק בתהילים מתוך כוונה להבין מה כתוב בו; ולא מתוך איזה טקס, כזה או אחר, שבו מקריאים פסוקים מתהילים...

הפרק האחרון של ספר קהלת מתחיל בתיאור הפרק האחרון בחייו של אדם: בסוף ימיך, מזהיר אותנו קהלת, לא תרצה יותר לחיות. לכן, בטרם אתה מגיע לזקנה, זכור את מי שברא אותך, כלומר את אלוהים...

"שלח לחמך על פני המים" היא ססמת הקרב של נותני השוחד. הסיסמה הזו היא בבסיס החוק הקובע שמתנה הניתנת לפקיד או נבחר ציבור היא בבחינת "שלח לחמך על פני המים". כלומר, לא נדרש כלל להראות שמול המתנה הניתנת יש תמורה מידית...

בעולם שבו יש משמעות לדברים והם אינם הבל הבלים, הכסף יענה על לא מעט צרכים, אבל הוא אינו ערובה לאושר ויותר משהוא נותן מענה לכל הוא משמש לעינוי הרוב...

מהות החיים היא מה שהאדם עושה בהם מתוך ידיעה שזמנו קצוב. תובנה כזו טומנת בחובה תסכול רב מאוד משום שמעטים לדעתי האנשים (ואני לא ברשימה) שבאמת מצליחים לחיות חיים כה מלאי משמעות...

יצחק רבין נשם רעות לוחמים והכיר את אלה שנפלו לידו בקרב ואלה שנפלו עת שלחם למלחמות בעת שהיה מפקד בכיר. הוא הכיר את כוחה של אותה רעות וחיים גורי כתב אותה בשיר. זו לדעתי הסיבה שהמפקדים הבכירים ביותר, אלה שראו מלחמות וקרבות ונופלים ונפצעים ושורדים, הם אלה שמוקירים את הרעות ומחפשים את הדרך לשלום...

קהלת מפציץ אותנו בסדרת פתגמים לחיים: א ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ: שמו של אדם חשוב יותר מטיב השמן העולה על שולחנו; עשירים, שמן מעולה עולה על שולחנם; אנשים בעלי שם טוב – חלקם עשירים וחלקם עניים; דאג לשם שלך שיהיה טוב ורק אז לשמן העולה על שולחנך...