אליהוא את איוב על שנזכר לטעון לדין צדק את אלוהים, רק לאחר שהעונש פגע בו, ולא עשה כן לפני שהעונש פגע בו, למרות שראה את כל הרוע בעולם והסבל של העניים והחלשים. אליהוא הצעיר מתקרב עד מאוד לפתרון ספר איוב...

אליהוא מבקש מאלוהים להמשיך ולהתעלל באיוב עד שיודה בטעותו. ואז, אם וכאשר יודה בטעותו, יחסך ממנו הפשע הנורא של הדרישה למשפט מול אלוהים. אליהוא הוא האינקוויזיטור של תורת הגמול וההשגחה הפרטית...

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבלילה הזה נתחבר לזולת; שבלילה הזה נשמח בדמוקרטיה שלנו ונגן עליה. שבלילה הזה נהייה נינוחים וסובלניים... שבלילה הזה נסתכל זה לזה בעיניים.

אי אפשר שלא להיזכר בדויד המלך... לאחר שקיבל מנתן הנביא הסבר על חטאו בעניין בת שבע ואוריה החיתי (משל "כבשת הרש") אומר: "חטאתי לה'". לדויד המלך היה את נתן הנביא. לאיוב אין אפילו את זה. לבד הוא צריך לגלות את חטאיו... ואם לא יצליח? התשובה של אליהוא פשוטה ותינתן בפרק הבא...

שקט. איוב סיים את דבריו. שלושת הרעים שותקים. השקט מעיק. ואז אנחנו מתוודעים לדמות חדשה שהייתה אתנו לכל אורך הדרך, מבלי שנדע, יושבת בצד ומקשיבה. אליהוא בן ברכאל הבוזי, ממשפחת רם, פוצה את פיו...

צדיק אמיתי אינו מסתגר מהעולם. צדיק אמיתי חי בעולם, מתמודד עם החטאים, לומד מניסיונות, מהצלחות, מכישלונות, ובעיקר משתתף בחוויה האנושית מבלי לפחד מעצמו ומבלי לצפות לאיזה גמול ומבלי לחשוש מעונש על כל צעד ושעל. איזהו גיבור? הכובש את יצרו! ולא זה המכניס את יצרו לכלוב חשוך ואטום!

אולי זה המסר של ספר איוב: אל תצפה לדבר. לא לגמול על מעשים טובים ולא לתשובה על שאלותיך...

הלובש את בגדי החייט היה מוצא עצמו ערום אם לא נהג באדם אחר, בצדק. בגדי החייט הירושלמי, המיומן להפליא, היו בגדי צדק. ושם הסמטה הירושלמית הצרה – סמטת איוב... אל"ם עופר בורין בפרשנות אישית לספר איוב...

בפרק הקודם הצהיר איוב שהוא נאחז בצדקתו. והינה, תוך פרק אחד, הוא נשמע מפויס ומתפייט עם אלוהים. לפתע אלוהים שולט בחכמה ובבינה וברוב טובו מעניק את הידע שלה לאדם. ומהי אותה חכמה – יראת אלוהים והימנעות ממעשים רעים. איוב האקטיבי, הזועם, הנלחם על צדקתו, הופך לחתול מחמד של אלוהים. איוב הרים דגל לבן?

 על מה עומד העולם? על בלי-מה. ועל מה עומד האדם? על הצדק... אלוף משנה במיל' עופר בורין בפרשנות אישית על ספר איוב...