לכל הדואגים לממלכתיות אחרת, כזו שבה דבש ניגר מנאומי הדוברים, או לפחות איזו ניטרליות מרגיעה, חפשו את הממלכתיות הזו קבורה אי שם במחוזות הרצח, שאיש מהממלכה טרם לקח עליו אחריות. הרצח שכל ראשי הציבור רחצו בניקיון כפיהם כלפיו...

אברהם לא עמד במבחן! הוא לא התנגד לציוויי האלוהי מיד כשניתן לו אלא רק לאחר שמלאך האלוהים עזר לו. אילו גילה התנגדות מלכתחילה, היה עומד במבחן. מהרגע שאברהם החל ללכת, בבוקר, בדרכו לשחוט את בנו על המזבח, אלוהים לא דיבר אליו עוד. נראה שאפילו אלוהים התאכזב מאבי יצחק וישמעאל...

מדוע יהוה אומר לאברם "לֶךְ־לְךָ֛"? מדוע אינו מסתפק ב- "לֶךְ"? אני חושב שהסיבה היא שהקריאה "לֶךְ־לְךָ֛" היא קריאה אוניברסלית לכל אדם – לך אל עצמך. מצא את מקומך הנכון בעולם. בחן כל הזמן את עצמך ומצא את המקום הנכון עבורך בעולם. זו קריאה לשינוי מתמיד...

תקציר: מה הייתה הבעיה? מדוע כשכולם מדברים באותה שפה; ומדברים אותם דברים; ומבינים היטב, זה את זה; יש בעיה? כל כך פשוט. לא חטא היוהרה הוא הבעיה. לא הרצון לעשות לנו שם. לא הרצון להידמות לה'. הבעיה היא שבמצב כזה, שבו כולם מדברים באותה שפה ויש להם גם אותה מחשבה, אז כולם מרוכזים בפעולה אחת, קלים לשכנוע, פועלים כמכונה והולכים אחרי אשליות הכוח של מגדלים גדולים פורחים באוויר…

סביבת הניסוי מוכנה, אדם נמצא במבחנה, לבד, והניסוי מתחיל: אלוהים מצמיח מהאדמה עצים יפים וטובים למאכל. בתוך סביבת הניסוי מניח אלוהים שני עצים מיוחדים: אחד – עץ החיים והשני – עץ הדעת. דעת במקרה הזה – ידיעת הטוב והרע...

שאלתי את עצמי – מה המסר של משה לדורות הבאים עד היום? משה מסר תורה שלמה שהתפתחה במשך דורות רבים לאינסוף חוקים, מצוות, דרשות, פסקים, פילוסופיה ועוד. בשבילי, ליבת המסר של משה היא, ששום דבר לא קדוש, אפילו לא לוחות הברית, שנכתבו ע"י האל ושאותם משה שובר... 

אז מה הלקח מכל זה? איך אפשר לקבל את הסיום הזה? את הכישלון המהדהד של הניסוי האלוהי הגדול? אני חושב שכמו הורים המפתחים ציפיות מאוד גבוהות מהילדים שלהם, כך יהוה. והילד? שקבל אלפי שעות של מורה פרטי לפסנתר מתגלה כבעל כשרון בינוני ומטה לפסנתר, גורם להורים לעגמת נפש ותחושת כישלון חיים. כגודל הציפיות כך גודל האכזבה...

הניסוי הגדול של הוצאת עם ישראל ממצרים והפיכתו לעם מיוחד וקדוש ליהוה נכשל. פעם אחת הוא נכשל בדור המדבר שהוחלט להשמיד אותו במשך 40 שנה במדבר, ובפעם השנייה הוא עומד להיכשל עם הדור הבא ואלה שיבואו אחריו...

בספר במדבר, פרק י', שם יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות; ובהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות: קראתי את כל זה; והאסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש היא הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; והצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. בימים האלה, חלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה. האם ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון? החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון ליהוה?

הצורך לחקור, הסקרנות, הרצון לפרוץ גבולות – ייתכן ואלה תכונות שהטביע משה בבני ישראל בפסוק הקצר והממצה של הדרישה ל"אמונה עיוורת". בפעם הבאה, כשתגידו לילד שלכם ש"לא לשחק באש" תבדקו שהוא לא עושה בדיוק הפוך. לפעמים הסקרנות עלולה להרוג, כמאמר הפתגם הידוע: "הסקרנות הרגה את החתול"...