השחיתות העצומה המתגלה לעינינו, חדשות לבקרים, בכל שדרות השלטון (האזרחי והדתי) הופכת את כל העניין של "עם קדוש" ו"עם עליון" וכו', למשהו המנותק לחלוטין ממצבנו האמיתי, הן בעיני העמים האחרים ובוודאי, לפחות לפי הפרשה הזו, בעיני ה'...

משה חזה בבהירות מפחידה, שבישראל בימינו אלה, חלק מהקיצוניים ב"מאמינים" לכאורה בתורתו, יראו בחלקים אחרים של העם, עמלקים. משה הבין שהאויב האמתי שלנו אינו עמלק חיצוני, אלא אנשים מתכונו שישליכו עמלק חיצוני על אנשים אחרים מתוכנו. לכן ציווה לשכוח את זכר עמלק...

לעומת אלה הדורשים, שהשיפוט בישראל יהיה על פי דין תורה, הרי שמשה ואלוהים נתנו הנחייה אחרת. יש דיני תורה ויש דיני משפט. שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד!

אלוהים ומשה יודעים שכאשר מלאכת השלמת חיסול עבודת האלילים תושלם, ממילא הצורך בבית מקדש ל"עבודת השם" כבר לא יידרש. בכל הפעמים בהיסטוריה היהודית בהן נבנה בית המקדש הוא לבסוף נחרב והעם יצא לגלות ארוכה וכואבת. הרמז לסיבות לכך ניתן בפרק הזה – עבודת האלילים במשמעות העמוקה שלה עדיין קיימת וקיום בית מקדש אינו ראוי שכלל יבוא לידי ביצוע...

כל פרק ח', ובהרבה פרקים אחרים בספר דברים, נכתב כאזהרה לבני ישראל מהתנהגותם מרגע שייכנסו לארץ ישראל ויהיו "אדונים" על ארצם. אפשר לסכם את זה במשפט אחד – חטא היוהרה והכוח יובילו את הפרט והציבור לאבדון. כל כך מתאים לימים בהם אנחנו חיים היום, ונכתב לפני 3000 שנה....

איזה מן עם סגולה אנחנו אם אי אפשר לסמוך עלינו בדבר וצריך להשמיד כל מה שסביבנו כדי שנישאר טהורים? ומילה קצרה אקטואלית – אנחנו רואים כמעט כל יום איך בשם היהדות ובשם התורה ובשם ה"עם סגולה" אנחנו הופכים להיות בדיוק ההיפך מהכתוב באותה תורה...

העניין הראשון שמשה מעלה מההיסטוריה הוא הקמת מערכת שיפוטית. חשוב לשים לב – מערכת המשפט הזו באה לשרת את הצדק! אז מי מייצג את הצדק בבית המשפט שלנו, כיום?

אקורד סיום עצוב לספר במדבר: חוסר שוויון מוחלט בין גברים לנשים; והנצחת השבטיות, שלא לומר גזענות, עמוק בשורשים של עם ישראל. כל זה היה יכול להיות מאמר היסטורי לתקופה של לפני 3000 שנה. הבעיה היא שכל זה נמשך עד היום!

אחרי שאני מנקה את כל ענייני הנדרים, הגברים והנשים, אני נשאר עם המסר הפשוט – למילים יש משמעות. היזהרו במילים! נראה שהפוליטיקאים שלנו לא מכירים בכך. למילים שלהם אין שום משמעות...

תגובת משה להודעה הקשה של ה' - על כך שלא יזכה לבוא בשערי הארץ המובטחת - היא אצילית ברמה בלתי נתפסת. משה פונה ליהוה ודורש ממנו למנות לו יורש מתוך דאגה לעם ישראל שיישאר כעדר ללא רועה. משה לא מבקש דבר לעצמו. הוא לא מתלונן ולא בא בטענות...