עופר בורין: תהילים, פרק צח – נפש הכינור

אייזיק שטרן נגד סדאם חוסיין... בזמן מלחמת המפרץ, הגיע אייזיק שטרן לנגן בכינורו בירושלים. איכשהו, נראה לי שהוא הכיר את המזמור הזה – תהילים צח – והרגיש חובה לבוא ולהקל על אזרחי ישראל שהיו נתונים למתקפות הטילים של סאדאם חוסיין. שטרן שם מבטחו בכינורו וניגן, ללא מסיכת גז (כפי שנצטווינו אז לחבוש...), עת התעופפו טילים ונשמעה אזעקה בעודו מנגן בקונצרט מיוחד בירושלים. חובה לצפות!

עופר בורין: תהילים, פרק צ”ז – מצא את ההבדלים

זו הבעיה עם כל הרעיון של מלכות אלוהים על הארץ: הפחד, והאימה, והשמחה, והמופעים האורקוליים, הם משענת קנה רצוץ. זה לא עבד במעמד הר סיני, זה לא עבד בימי בית ראשון ושני, וזה לא עובד עד היום. רק הבנה, הפנמה ומלכות אדם, הלוקח אחריות על חייו וסביבתו, יכולים לעבוד לאורך זמן.

עופר בורין: תהילים, פרק צ"ה – אלוהי הצמ"ח

לא משנה אם אתה אדם מאמין או לא. אפשר לעבוד את אלוהים ואפשר שלא - המכנה המשותף צריך להיות צדק, משפט וחמלה (צמ"ח). בהבנה הזו, מבקש המשורר שנהייה לעם השומע לקול האלוהים ששמו מסוים: ז כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַרְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַיּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ.

עופר בורין: תהילים, פרק צא – וְאַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי

הישועה היא בעצם ההיפרדות. היכולת של הילדים להיות עצמאיים, תוך שהם שומרים על הקשר עם ההורים, כקשר שאינו קשר תלותי. ואולי לכך מכוון המזמור. ה' נותן 'כיפת ברזל' אלוהית; ומקווה ליום שבו המאמין, או עם ישראל כקולקטיב, יגיע לישועה ויגלה עצמאות עם קשר שאינו תלותי עם ה'.

עופר בורין: על הצדק

התנ"ך רואה בבסיס המשפט את היכולת להבדיל בין טוב לרע, ורואה גם בחכמה הזו, של להבדיל בין טוב לרע, מידה אלוהית. הוא מצווה על כולנו לרדוף את הצדק, ולא להשאיר אותו רק בידי השופטים. כולנו מחויבים לעניין הזה כחלק מהותי בחיינו וכתנאי לזכותנו על ארץ ישראל. וכאשר "משפט צדק" אינו נוכח בחברה, במובן של שוויון והגינות, אנחנו הופכים ל"מרצחים".

עופר בורין: תהילים, פרק צ – החיים קצרים

תפילה יפה ועצובה. נדמה לי שסוקרטס מתכתב עם משה כשהוא כותב: "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום.". זה מספיק. לא צריך יותר משמונים שנה, בשביל לדעת שאיננו יודעים דבר. ויש כאלה שגם זה לא מספיק להם...