מזמור פ' שואל: למה? למה זנחת את עמך? ואין תשובה. וכשאין תשובה נותר המאמין רק עם תפילה...

מזמור עט' מבקש נקמה... עד מתי תכעס על עמך? שואל המשורר. ועוד מבקש המשורר, כי קנאת ה' תעבור מעמו ישראל לעבר העמים שפגעו בישראל...

תהיו יהודה. קחו אחריות על חייכם וחיי המשפחה והקרובים לכם. כשזה יקרה, גם ה' יהיה שם לעזור (אם בכלל יהיה צורך בכך). אני לא יודע אם הוא יאהב אתכם, אבל הוא יבחר בכם!

את המזמור הזה קראתי לפני כמה שנים, בימים בהם דפנה ליוותה את אמה, סבתא מטי, בימיה האחרונים על ערש דווי...

המזמור הזה מרחיק מאוד את ה' מבני האדם. הוא אינו שוכן בהם, אינו שוכן בלבבם ואינו מחפש קרבתם. הוא מגיע, מנצח, מתיישב, מצפה לשקט ולתשלום על שום היותו אדיר, נורא ומטיל מורא...

במזמור הזה, בשונה ממזמורים רבים אחרים, הרשעים, ההוללים, אינם מסומנים כגויים, ובני ישראל אינם מסומנים כצדיקים. המזמור הוא כללי והשופט הוא חיצוני: ח כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַשְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃ והאזהרה העיקרית היא: גם כשאתה מנצח - לא תשחת!

זה לקח הרבה זמן והרבה פרקים עד שבפרק הזה, אנחנו מקבלים בפעם הראשונה את דויד המנהיג...

המדינה שלנו קמה בזכות אנשים שחדלו לקרוא לה' שיבוא לריב את ריבו ואת ריבם. והינה, בימים אלה, אנשים מנסים בשם אותו ה', לריב את ריבו, ומביאים עלינו אסון. ולא משנה אם שם האל יהוה או אללה...

מזמור סנדוויץ'. פסוק פתיחה ופסוק סיום המספרים ב"צניעות גבוהה" את הטוב שיכולה האמונה לתת לעם לישראל (מדובר בסוג מפתיע של ישראל) ולפרט הבודד. באמצע, בין שתי פרוסות הטוב, 26 פסוקים המתארים בשפה עשירה, שמבצבץ ממנה איזה ייאוש מהאנושות, את הרע השולט בחיים...

לחברה, שבה כל אחד מנסה לשרוד את עול המסים הכבד, ומסתפק בישיבה "תחת גפנו ותחת תאנתו", אין באמת עתיד טוב. הישיבה "לבטח" היא כסות לתשתית חברתית רקובה...