המנגנון המשטרתי הוא היישות הארגונית, שיש לה רצון משלה, ויכולת להשיג את מטרותיה. היא מחברת את אנשי הארגון דרך התרבות הארגונית, וכמו נמלים בקן, הם פועלים (כמעט) כאיש אחד למען הבטחת המטרות הללו.
כמו השד בסיפור אלדין, המנגנון עומד תמיד לרשותם של בעלי העוצמה בארגון, ופועל למען שימור כוחם.
בעיני המנגנון, רוני אלשיך הוא "פולש זר" למשטרה למשטרה, שיש לנטרלו, לדאוג שלא יבצע שינוי, ולצרוב בתודעה הציבורית ובתודעת מקבלי ההחלטות, לשנים רבות, את העובדה שהצנחת מפקדים למשטרה נדונה לכישלון…
הסוגיה של המלצות המשטרה בתיקי חקירה - שעלתה בעקבות המלצת המשטרה בעניינה של שרה נתניהו - מעוררת ויכוח תורתי במדעי המשטרה, והתשובה עליה איננה חד משמעית: מצד אחד, אנחנו לא חיים בעולם אידאלי. גם המשטרה וגם הפרקליטות נתונות ללחצים - ואף לאיומים - מצד פוליטיקאים בכירים. העובדה שהמשטרה ממליצה להעמיד לדין והפרקליטות סוגרת, יכולה להוות אינדיקציה לשחיתות שלטונית. מהצד האחר, מה ההיגיון להוסיף למשטרה עוצמה, הרי ממילא גורל התיק איננו נתון בידה... כך או כך, דומה שבשל הסערה התקשורתית, הוויכוח הוכרע, ומשטרת ישראל לא תמליץ יותר על תיקי חקירה... לפחות לא בתקופת אלשייך!
התרבות המשטרתית איננה רק הטרדות מיניות. אחד הצדדים הבעייתיים ביותר שלה הוא אלימות השוטרים, שמכילה לפחות מרכיב אחד מתוך שניים אפשריים: חוסר הצידוק למעשה; וכשיש צידוק, חוסר פרופורציה בין מידת השימוש בכוח, למידת הצורך הנדרש, לצורך השגת התכלית המשטרתית. הטיפול באלימות השוטרים קשה וסיזיפי. תוצאותיו אינן מעודדות, בדרך כלל, אך מבטיחות התנגדות בוטה לשינוי מצד המנגנון המשטרתי, והרבה אי שקט במשטרה ובתקשורת. זו הסיבה שרוב מפקדי המשטרה מעדיפים לוותר על הטיפול בבעיה, בתקווה שלא 'תתפוצץ' בקדנציה שלהם.
המאמר בוחן את ביקורתו של האלוף נועם תיבון על ראש הצוות שלו לשעבר בסיירת מטכ"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא זה שלימד אותנו את ערכי היחידה - כתב תיבון - לצערי, הערכים האלה לא קיבלו עד היום ביטוי בקריירה הפוליטית והמדינית שלו." ביקורתו של תיבון מתמקדת בשלושה נושאים אקוטיים בניהול בכיר: שיתוף הפעולה, המצוינות ונטילת הסיכונים. המאמר בוחן את הסוגיות הללו אחת לאחת, תוך הצבעה על הפער בין הדרג הטקטי לדרג הבכיר ביחס אליהן.
מה גורם לשיתוק היצירתיות הישראלית בנוגע למאמץ לסיים את הסכסוך? אם הגאוגרפיה מעצבת את היחסים בין עמים, היא בהכרח גם מעצבת את יחסי ישראל עם הפלסטינים. השטח שבין הים לירדן הוא יחידה גאוגרפית אחת, וככזו, יכול להיות בו רק שלטון דומיננטי אחד. המציאות הזו יוצרת מצב שבו כל פתרון אפשרי כפוף למאבק מתמיד בין העמים להגדלת העוצמה מחד גיסא, ולמנוע עוצמה מהצד השני מאידך גיסא. בשל סיבות גאוגרפיות-דמוגרפיות, הסכסוך הזה פשוט איננו בר פתרון בתנאים הנוכחיים: אין בו אופציות מלהיבות; פתרונות יהיו זמניים בלבד וייווצרו רק כצורך מאילוצים; והוא יוכרע עם הזמן, על פי ההתהוות בשטח וחלוקת העוצמה בין העמים...
הבנת הרשת הארגונית ואופן פעולתה מאפשרת לעובדים ולמנהלים בארגון לפעול, על מנת להתקדם במעלה הפירמידה הארגונית. זהו תהליך של מה שמכונה רישות או נטוורקינג: השבחת הרשת - האישית של העובד, או במלים אחרות, אופטימיזציה עצמית של קשרי הגומלין שלו ברשת. זוהי אחת הזירות המרכזיות של הפוליטיקה הארגונית.
מה קורה כשעובד אפקטיבי מאוד אך אנוכי ואגוצנטרי נכנס למחלקה ה"משחקת משחק קבוצתי"?
את התופעה הזו אנו מכנים 'תופעת ביינום', על שם ויליאם (ויל) ביינום (Bynum), רכז קבוצת הכדור-סל של מכבי תל אביב בעונות 2006 ו- 2007. ביינום, שחקן מוכשר - אבל זאב בודד - היה תמיד במרכז הזרקורים, "גונב את ההצגה" מחבריו במבצעים ייחודיים. הוא הצטיין, אבל הקבוצה איבדה את יכולתה הקבוצתית. היעדר שיתוף הפעולה פגע בה באופן משמעותי. תפוקות הקבוצה נפלו מסך יכולות שחקניה...
פרק הגון למד המפכ"ל, רוני אלשייך, בהלכות עוצמה. הוא התכוון לטוב. לשנות את התרבות הארגונית, האיומה הזאת, של המשטרה. לשם כך הובא אליה. אבל, הקטע הזה - עם המכתבים האנונימיים - יצא לו רע בעיתוי ובמקום. זה התלבש לו בהקשר של הטרדות מיניות... הוא דרך על היבלת הלא נכונה ופתח תיבת פנדורה, שלא תיסגר זמן רב... מרגע שהחברות הלובי הנשי נעצו בו שיניים, הן לא תנחנה לו, מן הסתם, עד סוף הקריירה.
כל הסיפור הוא סערה בכוס מים. הרי כל חשד לפלילים מטופל, וכל מכתב היה מגיע למח"ש, ולו כדי לשלול עבירה פלילית. בסערת הלא כלום הזאת, אבדו הדברים הכל כך חשובים שאמר על התרבות המשטרתית, ועלך הפוליטיקה הארגונית האובססיבית, רוויית היצרים שלה. פתאום, זה כבר לא מעניין אף אחד...
[צילום מסך מתוך אתר מאקו, ללא ציון שם צלם] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] תכנית הראליטי 'האח הגדול' שוב סיפקה לנו – בפעם הרביעית העונה – שיעור נפלא בקורס במערכות מורכבות, בפרק העוסק במקורות העוצמה הארגונית. עוצמה במערכת מורכבת היא, כזכור, היכולת של גורם בתוכה, לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה אינו מתאים להם,…
[התמונה: צילום מסך מתוך אתר מאקו, ללא ציון שם צלם. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הולם] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר…
