נשק כימי בכלל, וגז רעיל בפרט, שימשו לראשונה באופן מסיבי במלחמת העולם הראשונה. יכולת ההרג של הגז הייתה מוגבלת; אבל, השפעתו התרבותית ראויה לציון, בעיקר בשל הביטויים האמנותיים שלו מצד סופרים, משוררים וציירים...
מדים במובן המודרני הוצגו במשך המחצית השנייה של המאה ה-17. במשך הזמן, המדים הפכו מקור לגאווה לאומית, וצבעם התקבע במסורת. ככלל, צבא בריטניה הגדולה לבש אדום, צבא פרוסיה – כחול, צבאות אוסטריה ורוסיה – לבן, וצבא צרפת – לבן או כחול...
לאורך ההיסטוריה, האנתרופולוגיה לא הייתה חפה ממִמשקים – לעיתים משיתוף פעולה של ממש – עם רשויות ביטחוניות וסוכנויות מודיעיניות. המחקר האנתרופולוגי גויס לעיתים ישירות כדי לענות על הצרכים של רשויות הצבא או סוכנויות הביון. לעיתים, המימון הגיע מרשויות אלו ללא ידיעתם של החוקרים...
המאמר בוחן הפעלת כוח קטלני על ידי שוטרים בכלל ועל ידי צלפי משטרה בפרט. נבחנת הפעלת הצלפים באירועי אוקטובר 2000 ובאירועים נוספים בישראל, ומוצג מקרה השוואה מארצות הברית. לבסוף נגזרות מסקנות לגבי תורת ההפעלה של צלפי משטרה, בהתבסס על ייחוד מערכת נשק הצלפים ועל המאפיינים המוגדרים של מקצוע הצליפה.
זהו מאמר המשך של ד"ר עידן ירון, העוסק בתופעת ה'התאבדות באמצעות שוטר'. הספרות העוסקת בסוגיה זו מגלה כי כל מקרה הוא ייחודי ומציב אתגרים משלו. אין בנמצא רשימת תיוג המזהה תגובה מוגדרת כנאותה.
הסיסמה: 'הבא להורגך השכם להורגו' - שכיום, רלוונטית מאי פעם - עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'… האמנם?