'אתגר השיבה' משמש תזכורת נוקבת למורכבות הטבועה בחוויה האנושית, וכבר אמר הפילוסוף היווני הרקליטוס, שאין אדם עובר את אותו נהר פעמיים, שהרי הכל זורם והכל משתנה: האדם כבר אינו אדם, הבית אינו אותו בית, וגם סביבתו האנושית והאחרת משתנה.
ה- 28 בדצמבר הוא יום פטירתו של עמוס עוז ז"ל, חתן פרס ישראל לספרות, הסופר הישראלי המוכר והנקרא ביותר בעולם ואחד האידיאולוגים החשובים של תנועת השלום הישראלית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עמוס עוז ז"ל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
"אתם מלח הארץ, לכם הרכוש והשררה, לכם החכמה והמשפט, ואנחנו עפר תחת רגליכם. אתם הלוויים והכהנים ואנחנו שואבי המים. לכם התואר וההדר ויפי הקומה כל העולם משתאה לכם, ולנו נמיכות הרוח ונמיכות הקומה ורק בקושי כפשע ביננו לבין הערבי. אולי עלינו להודות על הזכות שנפלה בחלקנו לחטוב בשבילכם עצים ולאכול בבושת פנים משיירי סעודתכם. לגור בבתים שאתם מאסתם, ולעשות לכם כל מלאכה שכבר נמבזה בעיניכם, לרבות בנין הארץ; ולפעמים, לשאת את גרושותיכם שהשלכתם מאחורי גבכם..." (עמוס עוז, קופסה שחורה).
לפני 65 שנים נחת בחולדה שלי, ילד חיוור וצנום בשם עמוס עוז/ קלאוזנר, על תקן של ילד חוץ. מהיותו בוגר ממני, הוצב עמוס בכתה שמעלינו; כך, שמדרך הטבע לקח בערך חודש ימים, ליצירת ברית טבעית ומוזרה, בין עמוס - שהיה החלש (פיזית) בכתתו - לביני, מהיותי מוכר כפרא אדם...
הטלת הדופי הזאת בישראליותו של אדם במחויבות שלו לביטחון ושגשוג המקום בגלל השקפתו הפוליטית בדבר הפיתרון הרצוי לבעיותיה של החברה הישראלית מייצרת חברה שסועה ומפולגת. השסעים הללו הפוערים פער ההולך וגדל פוגעים משמעותית, מחלישים את חוסנה של החברה הישראלית, ומסכנים את עתיד המקום הזה, הרבה יותר מפצצה איראנית!
ב- 10 במרץ 2015 פרסם הסופר, עמוס עוז ז"ל, מאמר ארוך ומרתק בעיתון הארץ, תחת הכותרת: אם לא נתגרש מהפלסטינים מיד, נחיה במדינה ערבית. מאמר נפלא, רהוט ולכאורה משכנע. אבל, איך נדע אם הוא גם צודק?
