אין (כמעט) הכרעות דין וזיכויים בישראל! נתוני הלמ"ס מכסים על מלוא שיעור ההרשעות ואינם חושפים את היקף עסקאות הטיעון. השופטים מתערבים על מנת "לייתר את שמיעת הראיות" ודוחקים בנאשמים להודות ולערוך עסקאות טיעון עם התביעה. כתוצאה מכך מקרים של חקירות משטרה בלתי חוקיות ושל שוחד פרקליטים כמעט שאינם מתגלים וקל יותר לעבריינים לאיים ולסחוט שופטים להתערב לטובתם.
תופעת "הסדרי הטיעון" במסגרת ההליך הפלילי היא תופעה בעייתית, יש שיגדירו אותה כרעה החולה של מערכת אכיפת החוק. לימוד ובחינת התופעה של "הסדרי טיעון, מביאים אותנו לשאול: האם אפשר לייצר צדק ללא משפט?
מרחב המיקוח על עסקאות הטיעון הולך ומתרחב עם התפשטות תופעת עסקאות הטיעון והתרחבות השימוש בחלופות למשפט ההוכחות המלא. התרחבות מרחב המיקוח על עסקאות הטיעון מחריף את פערי הענישה בין נאשמים שונים בעבירות דומות, ומרחיק את האמת המשפטית מן האמת העובדתית...
במכללת סידנרב פתרו כמה מרצים את הקושי בהציבם אפשרות נוספת; המרת הזכות לבדיקת מחברות מבחניהם במתן ציון מתגמל. באמצעות סחר הציונים, המרצים הקלו מעל עצמם את עומס בדיקת המחברות והתלמידים הבטיחו לעצמם ציונים משופרים; וחסכו את הצורך במועדי ב'...
אל לנו לשכוח כי התנאים לפגיעה בחירות, כמו בשאר זכויות היסוד, מעוגנים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כשם שכתבה על כך שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, "ראש וראשון לתנאים אלו הוא הוכחת קיומן של ראיות לכאורה שהן הבסיס להצדקת שלילת החירות"...
הסדר טיעון מאפשר לתביעה ולנאשם להסכים על תוצאת המשפט הפלילי ובכך הוא חוסך את ניהול המשפט, ואף מספק לצדדים וודאות באשר לתוצאתו. אולם - כמו כל פתרון לבעיה מורכבת - הוא יוצר בעיות רבות אחרות... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיית עסקאות הטיעון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
המאמר הזה של ד"ר יוסף זהר - הניתן להורדה כאן - סוקר את עולם עסקאות הטיעון, ועורך בחינה מקפת של מעמדן המשפטי; הצידוקים שהובאו להן, והביקורות שהובעו כנגדן. כמו כן, הוא מציג את אופן מיסודן של עסקאות הטיעון בפסיקה ובחקיקה וחלופות שונות שמנסות להסדיר הליך של עסקת טיעון...
פרשת רצח תהילה נגר זכרה לברכה, ממחישה במלוא חריפותה את הבעייתיות של עסקאות הטיעון במשפט הפלילי בישראל, היוצרות לעיתים פער בלתי מתקבל על הדעת בין האמת המשפטית לעובדות המקרה, ובין האשמה לעונש; ומציפה את מה שמכונה 'ההיגיון הפרדוקסלי של עסקאות הטיעון'...
"על התביעה לחנך את עצמה לחיפוש האמת. זהו מותר התביעה הכללית - להשתתף בעשיית הצדק, לאו דווקא בהרשעה בכל מחיר", אמר השופט אליקים רובינשטיין. אולם לשם כך יש להתאים את ההליך הפלילי למטרה של גילוי האמת; יש להעמיד את חומר החקירה לעיונו של השופט לפני תחילת המשפט, ולהגדיר את תפקידו "כמי שממלא חלק פעיל בחקר האמת וגילויה"...
כדי לצמצם את הסכנות שבעסקאות הטיעון, ובכל זאת להחיש את התהליכים המשפטיים - במקום לנסות לשווא לאסור את קיומן - ניתן לשנות את סעיף 154 לחוק סדר הדין הפלילי כך שהודאת נאשם לא יראוה כראיה מכרעת, והשופט יידרש לערוך הליך מקוצר של בירור ראיות, הליך שיתנהל על בסיס חומר החקירה שיועבר לעיונו ותשאול הנאשם שיהיה למעשה עד ראשון. כיוון שהשופט יכיר את החומר, הוא יוכל לצמצם את היקף החקירות על ידי הצדדים, כפי שמקובל בחלק ממדינות אירופה בהן השופט חשוף לחומר הראיות...
