תקציר: בְּבִרְכַּת אֵל בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, שָׁמַע הוּא דִּבְרֵי נֶחֱרָצוֹת: "סֵרַבְתָּ לְהַעֲלוֹתוֹ כְּעֹלָה – כַּךְ פִּיךָ יָעִיד, עַל כֵּן זַרְעֲךָ יַהֲפֹךְ לְקָרְבַּן תָּמִיד!"...
משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם - בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה - עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.
הברכות בהן זוכים אברהם וצאצאיו בסיפור העקדה, עומדות בניגוד בולט לחורבן שבסוף סיפור סדום ועמורה - ואם במכוון ואם לא - מבהירות, מי מבין שני הערכים - הצייתנות או המחאה - נעלה יותר בעיניו של אלוהים...