יש לי מכר ערבי נוצרי מהצפון, שקורותיו מסמלים את שעובר על הערבים הנוצרים בישראל: האיש, עד היום, מאמין גדול בפאן לאומיות הערבית, ותמונת גמאל עבד אל נאסר תלויה בסלון ביתו עם נר נשמה הדולק תמיד. אבל בניו הם סיפור אחר לגמרי: האחד היגר מהארץ. השני התגייס לצה"ל, עיברת את שמו ועבר לתל אביב, כמו רבים מבני הדור הצעיר, שהבינו שמפלטם היחידי הוא ברית עם היהודים... אלה תוצאות הדיסוננס הקוגניטיבי שחווים הנוצרים בישראל, אחרי בגידת המוסלמים בהם...
הדמוניזציה שעובר בנימין נתניהו בערוצי התקשורת הישראלית המרכזיים, לא רק שאינה פוגעת בתדמיתו, היא אף תורמת לחיזוק ההערצה כלפיו בקרב קהלים סונים מסוימים בעולם הערבי.
משהו רע מתרחש בחיפה, בעיקר בחלקים ממנה. היא משתנה במהירות, ונכבשת ע"י משפחות הפשע המאורגן הערביות. נדל"ן רב בה - כולל מבני ציבור - עובר לידיים ערביות, ושמועות על מעורבות של קרנות מחו"ל ברכישות מסתובבות בעיר. יתרה מכך, לא רק שאין מושיע; יש למישהו גם אינטרס כנראה, לטשטש, ולהשאיר את זה מתחת לרדאר...
תחת הסיסמה "השכלה = שלום", פעלה ישראל לפני - ובמיוחד בעקבות הסכמי אוסלו (1993-5) - כדי לאפשר את פתיחת המוסדות האקדמאים באיו"ש, אלא שעד מהרה הסתבר, שלצד רכישת השכלה גבוהה, התעצמו הרגשות הלאומיים הקיצוניים שהפכו את האוניברסיטאות לקיני ההתנגדות הקשים ביותר נגד מדינת ישראל. לא לשלום ולפיוס כוונו מאמצים אלה, אלא לטרור וחיסולה של מדינת ישראל.
לח"כ איימן עודה: אני יודע שלא תאהב את זה, אבל הדבר הטוב ביותר, שקרה לערבי ישראל, הוא שנשארתם במדינת ישראל היהודית הדמוקרטית, שאפשרה לכם להגיע להישגים בכול תחומי החיים, מצב שלא הייתם מגיעים אליהם תחת שלטון ירדן או מצרים – אילו הם היו מנצחים את הישוב היהודי במלחמת 48.
בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע!