החרדה היהודית המייחלת לנורמליות שלווה - בבקשתה להימלט ממצבי חיכוך - הולכת ומתכנסת אל ערי החוף. בתוך כך, היא מאבדת את אחיזתה במרחבי הארץ. ובינתיים, מי שנמלט מחיכוך, החיכוך רודף אחריו אל פתח ביתו. מהיבט זה, הערים המעורבות הן הזדמנות לחיכוך נכון יותר, מאשר זה הכרוך בעימות מול ריכוז ערבי הומוגני נטול נוכחות יהודית, כמו גוש יישובי אום אל פאחם.