הנושא המרכזי בפרשת יתרו הם עשרת הדברות שניתנו לבני ישראל בסיני, טקסט מכונן וחשוב המהווה את אבני הבניין של היהדות שהתפתחה מהן. המקובלים, ניסו לתת פירוש קבלי נועז לעשרת הדברות, בקושרם בין ספירה כזאת או אחרת עם אחת מהציוויים המופיעים בלוחות הברית...
פרשת יתרו מובילה אותנו לשתי משימות חשובות: ביסוס היחסים שבין עם ישראל לאלוהים; והנחלת העקרונות שיהיו הבסיס לחקיקה.
החזרה של משה אודות עשרת הדברות במהלך נאומו בספר דברים עניינה חיזוק האמונה של עם ישראל קודם שהוא נכנס לארץ כנען. חזרה זו מראה בעליל, שהסופר המקראי של ספר דברים כתב את עשרת הדברות על רקע חברתי וכלכלי שונה בתכלית מהרקע שלהם בספר שמות...
עשרת הדברות היו ונשארו גולת הכותרת של המורשת הדתית והמוסרית של עם ישראל; אולם, בניגוד למצופה מטקסט מכונן שכזה, מימי חז"ל יש ניסיון מתמשך להנמיך את הפרופיל התאולוגי שלהם, ולהפכם לטקסט מקראי חשוב ללא זכויות יתר על שאר פסוקי המקרא. הטיעון המוחץ לכך הוא, שאם פסוקי עשרת הדברות יקבלו יחס מיוחד, הדבר ייתן גושפנקה לאלה הטוענים כי התורה לא ניתנה כולה מהשמיים...
ארה"ב מקיימת הפרדה בין דת למדינה, אך לא בין דת לחברה. השימוש במשה רבנו ובדמויות תנ"כיות נוספות כאב-טיפוס פוליטי נפוץ בארה"ב: משה רבנו ולוחות הברית היו תמיד חלק בלתי-נפרד מההוויה האמריקאית. הם מייצגים את המסד הקבוע של הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב, החשוב יותר משקולים גיאו-פוליטיים משתנים, ומעניק רוח גבית לשיתוף פעולה חסר-תקדים בין שתי המדינות...
כאורדר (Chaorder) הוא חזרה מן הכאוס אל הסדר. בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה, הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה. עשרת הדברות הם אולי הכאורדר הראשון, המייצר 'סולם' לעליה מן הכאוס אל סדר מסוג חדש
