פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים...), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב. הדף הזה מביא לכם את האוסף השני של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.
ב- 8 באפריל 2023, הגיעה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, אסתר חיות, למופע של להקת הגבעטרון. קהל שלם נעמד על רגלו, מחא לה כפיים במשך דקות ארוכות וצעק "דמוקרטיה, דמוקרטיה". ונשאלת השאלה: אם הייתה הנשיאה מגיעה להופעה בפריפריה, האם הייתה מתקבלת באותן מחיאות כפיים ובאותן קריאות? השיטה המשפטית שלנו הלקוחה מהשיטה הבריטית, פועלת על העיקרון של מקצועיות השופטים. אבל בעידן של פוליטיקת זהויות, איפה נגמרת הזהות ומתחילה המקצועיות? האם וכיצד זהותם האישית של שופטים משפיעה על תפקודם המקצועי?
ממה נובעים השסעים שנפערים בחברות המערביות, כולל אצלנו? מדוע נוצרת העויינות הזו בין קבוצות אוכלוסיה, שמבטלת את הסולידריות הלאומית ומאיימת להקריס את המערב מבפנים? במאמר זה אטען, שהבנת השסעים הללו מחייבת הבנה של החיבור בין שתי תיאוריות: האחת היו התיאוריה הסוציולוגית הוותיקה שם 'אנחנו והם', והאחרת היא תיאוריית/פוליטיקת הזהויות.
'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים...), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב! הדף הזה מביא לכם את האוסף הראשון של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התיאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.
מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי ראה בו בטעות אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבית? הדף הזה מביא לכם את האוסף השני של כרזות שפורסמו על התופעה והשלכותיה... אתם מוזמנים להוסיף!
אתמול הזמנתי את הקוראים בקיר שלי לנסות לכתוב משפט שאינו יכול להעליב איש; ואז, ניסיתי בכוח (ממש, ממש, ממש בכוח) להראות איך אפשר בכל זאת להיעלב מהמשפטים שנכתבו. מאז עלו תהיות למה בכלל עשיתי את ה- 'ניסוי' השטותי הזה... אז הנה התשובה!
היום אין אוהל מועד, אין ענן ואין אש. אז לאן הולכים? מתי עוצרים? הענן והאש שלי אינם אלא הכליות והלב והמוח (המצפון והנפש והשכל וניסיון החיים), שמדריכים אותנו במהלך חיינו על האדמה...
נשים לבנות מנשקות את נעליהם של מהגרים כדי להתנצל על העוול שנעשה להם... זה המקום שאליו הגיע המערב ברקבונו כתוצאה מפוליטיקת הזהויות (Identity politics). זוהי פרדיגמת חשיבה מובילה, שהידרדרה למחוזות מטורללים; ומצויה, כיום, במתקפה מצד קבוצות אוכלוסייה רבות שחשות סכנה, לנוכח השימוש לרעה שעושים בה קבוצות מהגרים מוסלמים, כדי להשליט את תרבותם על הקבוצות הילידות…
