יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!
פופוליזם הוא מעין תגובה למחלה שממנה סובל העם. הדמוקרטיה המודרנית - שבעבר טענה להקים את שלטון העם באמצעות נציגיו - מבקשת היום להדיח אותו ולמשול באמצעות טכנוקרטים. המפלגות פופוליסטיות לא המציאו את הפופוליזם. הן רק מנסות לתת לייאושו של העם ביטוי פוליטי, שלרוב אינו מספק. בהיעדר אישיות שתצליח לכונן מחדש את הדמוקרטיה במסגרת הלאומית שלה, ולאפשר לנו לצאת מהמשבר כשידו על העליונה, סביר כי פירוק הדמוקרטיות המערביות יימשך…
פוֹפּוּליזם (Populism) הוא מושג שנוי במחלוקת, המהווה בימינו כלי ניגוח פוליטי, בדיוק כמו היפוכו של המושג: אליטיזם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פופוליזם והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
המונח 'פופוליזם' הוא רַב-מַשְׁמָעִי. בעוד שחלק מהציבור יראה בו תווית מזלזלת, שנועדה לתאר את האיומים על הדמוקרטיות שלנו המגיעות מהימין הקיצוני; אחרים ימצאו בו סגולות פוליטיות, הפותחות שדה של אפשרויות, במונחים של שיתוף אזרחים. זהו אחד מאותם "אלמנטים של שפה" שצריך לנתח ועומקם, וגם לבקר, אם ברצוננו להבין לעומק את הסוגיות המוסריות, החברתיות והפוליטיות שעימן אנו מתמודדים.
פופוליסטים הם כמו עץ הפיקוס, ככל שהם צומחים, מרחיבים את השורשים למרחקים ומגדלים יותר ענפים, שום דבר, גם לא דשא, לא יכול לצמוח מתחתם... עמר דנק במאמר שלישי על פופוליזם.
הפרק השני על פופוליזם, עוסק בכיצד פופוליסטים מתנהלים, כאשר הם הצליחו להשיג את מטרתם ולהיבחר לשלטון...
כיוון שפופוליסטים מייצגים את "העם האמיתי", והרצון שלהם מייצג את "רצון העם" וכן הלאה, הם לא יכולים לעשות שימוש בטיעונים האלה במידה של הפסד בבחירות או בהצבעה כלשהי בפרלמנט. הרי העם לא יכול להיות באופוזיציה. לכן כאשר זה קורה, פופוליסטים צריכים להאשים גורם כלשהו שבגללו לא מומש רצון העם. האליטות בכל זאת שולטות מאחורי הקלעים, שממשיכות לבגוד בעם וברצונו. זאת הסיבה שתיאוריות קונספירציה מתפתחות היטב אצל פופוליסטים...
כמה פעמים שאלתי את עצמי איך מבדילים בין לאומיות ללאומנות (שני ביטויים שונים בעברית, שהם באנגלית מילה אחת: Nationalism) ומה זה בדיוק… והנה, לאור הטרנד העולמי של מנהיגים פופוליסטים הקדיש ה- Foreign Affairs את גיליון מרץ-אפריל 2019 ל- Nationalism. היה מעניין…
פופוליזם הוא סגנון בפוליטיקה - הן של משטרים דמוקרטיים והן של דיקטטוריים; הן מימין והן משמאל למפה הפוליטית - שמטיף להעברת העוצמה, מהאליטות אל העם). מטרתו להשיג תמיכה ואהדה עממית, ולצורך כך, הוא עושה שימוש במסרים פשוטים וקליטים. ההיפך מפּוֹפּוּליזם הוא אליטיזם...
בשיטת הבחירות שלנו אנחנו בוחרים מפלגה. למפלגה יש מנהיג, וכמו קבוצת כדורגל, תלויה הצלחתו באיכות חברי הכנסת וביכולתם לשחק 'משחק קבוצתי'. מי שלא משתף פעולה, מוחלף ביום פקודה. כך נכון וכך צריך, ואם רוצים שיטה אחרת, צריך לעבור לבחירות אזוריות, שבהן יש קשר ישיר בין חבר הכנסת לבוחריו.
