לקרן וקסנר ולמשטרת ישראל - כמו גם עם השירות הציבורי כולו - יחסים ארוכי שנים. במסגרתם נשלחים מידי שנה קציני משטרה לאוניברסיטת הארווארד היוקרתית. הקרן עלתה לכותרות בפרשת אהוד ברק, שקיבל ממנה  למעלה מ-3 מיליון דולר תמורת מחקר שאיש לא ראה; ולא שמע; ולא ידע שברק הוא חוקר... כמו גם בשל העובדה שהפדופיל המורשע שהתאבד, ג'פרי אפשטיין ניהל בעבר את כספי הקרן...

זהו דף הלימוד של השיעור: 'הבקרה על ובתוך משטרת ישראל כמקרה בוחן' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. אין וואקום במערכות מורכבות. ככל שהתנוון מוסד מבקר המשטרה והפך ללא אפקטיבי, העמיק פער הרלוונטיות בתוך המשטרה, וגבר הצורך בבקרה אפקטיבית. לחלל שנוצר נכנס באפקטיביות רבה עו"ד פנחס פישלר, ומשטרת לואי דה פינס שלו!

המחדלים רובצים ברמה המקצועית והפיקודית. הדיווחים, ברמה המקצועית והפיקודית, לא באו כלל כדי ביטויים באותן "ישיבות סטטוס" שמתקיימות במשטרה. בעובדה: מאום לא  צף, לא עלה, מעלה מעלה, ב"צנרת הפיקודית" החלודה משאיש לא דיווח – ואיש לא שאל ולא הקשה קושיות אלמנטריות. מפקד המחוז וסגנו כלל לא דווחו? גם  קצין האח"ם של מחוז ש"י  לא דווח?. הם לא ידעו?

"בעצם חצי משטרה יודעת את כל הסיפורים. כולם שותקים בגלל הקרבה למפכ"ל", נכתב באחד משורת המכתבים האנונימיים המצמררים. והנה הבליח שלשום זיק האור, כמו בקצה מנהרה, מדפי הדו"ח האמיץ והמצמרר שהוציא תחת ידיו השופט דוד רוזן...

תודה לך כבוד מבקר המדינה, השופט חיים יוסף שפירא ולצוות שלך, על מלאכתכם החשובה, האמיצה, רחבת ההיקף, תודה על שהעזתם לגעת במורסה מוגלתית – אף ממארת –  שהכל, ממש כולם, חששו מלהתקרב אליה, כדבעי; ולאחוז בה מאחז משפטי-מקצועי מובהק, נטול פניות ומשוא פנים, נטול מורא או פחד, נטול אינטרסים מאוסים.  ואני? "אמרתי לכם"!...

אולי תתכנס צמרת המשטרה לראיין מועמדים למשרת השר הממונה, ותמנה את הראוי/ה בעיניה? מישהו שם התבלבל. מסקרן לדעת מיהם אותם "בכירי משטרה" בדימוס או בשירות פעיל - אשר בינם לבין הבנת המונח "משטר דמוקרטי" אין ולא כלום - הממהרים לרוץ ולהפיץ שמועות בקרב עמיתיהם ובתקשורת, מי בעיניהם "ראוי ומקובל" לכהן כשר לביטחון הפנים...

אז מה, לא יעשו כלום עם פרשת המימד החמישי? תזכורת: מה היה לנו כאן? (ג)בינה מלאכותית? (קומ)בינה מלאכותית? עסקה מלאכותית? כיפוף מלאכותי של כל סדרי מנהל תקינים? או מגה קומבינה, על חשבוננו; והכל, במובן הגס של הביטוי?

לידיעת האדונים אלי סניור, טובה צימוקי ואיתי שיקמן: אני האיש שהביא - ללא הודעה מוקדמת - את עו"ד פיני פישלר למפגש עם ניצב ביתן; הרבה לפני שמישהו הזכיר אותו כמועמד. גם לא היה בשיחה מאומה שרלוונטי למחול השדים שמנסים לייצר עתה... (בינינו: אני ממליץ גם לכם להיפגש איתו!)

המפכ"ל, רוני אלשיך, סיפר לסטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר אילן כך: "אני שליח כששולחים אותי. לא ביקשתי להיות מפכ"ל, עשיתי כמיטב יכולתי, וביום שמפסיקים לשלוח אותי, אלך לשליחות אחרת". אז, הנה לפניכם מספר שאלות לשליח, בהתבסס על חוק השליחות ודיני השליחות בדין העברי...

יושבים גם, תדיר, כל אותם בכירי משטרה, במדים, ומהנהנים לאמירות המפכ"ל ולהצהרותיו כאילו היו בובות עטויות הפרווה, אלו המהנהנות על הדשבורד ברכב בעת נסיעתו. אני שומע ססמאות, ללא הדבק, כמו "מניעה מצבית", "שיטור גבוה",  "שיטור נמוך" ועוד כיוצא באלו אמירות בעלמא או הבטחות בעלמא, או הצהרות בעלמא, חסרות כל כיסוי...