בימים המדממים של מלחמת 'חרבות ברזל', בעת שאהובות רבות כל כך מביאות את יקיריהן לקבורה, קשה שלא להיזכר בשירו של יהודה פוליקר, 'אילו הייתי איתך'. זהו מונולוג קורע לב של אהובה, שליבה יוצא אל אהובה המת: "לא, לא אוכל לשכוח את גופך נח ללא חיים; לא, לא אוכל לסלוח אלוהים, אין פה רחמים; או, אילו רק יכולתי ללכת ולמות במותך..." בעיני, מתכתב השיר הזה עם שיר אחר של פוליקר 'עיניים שלי' שבו נפרד האהוב המת מאהובתו...
לפניכם פרויקט אמנותי מדהים ונוגע ללב - של פרידות וקבלות פנים של חיילים, לפני ואחרי המלחמה - שליקט ואסף האתר הרוסי BOOM. אל תחמיצו!
פרידה. וְאוּלַי, אִם לֹא הָיוּ נוֹפְלִים עָלַי הַשָּׁמַיִם לֹא היתי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּאן, נוֹתֶרֶת מֵאָחוֹר; וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְלֹא עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הוֹבַלְתִּי וְלֹא הִנְהַגְתִּי, וָלֹא הוֹתַרְתִּי זִכָּרוֹן אֲמִתִּי... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וזאת הברכה...
מסורת היא שפורום מטכ"ל מכין לרמטכ"ל שעוזב סרטון כלשהו. עד היום יצא לי לראות את הסרטונים שהכינו לרמטכ"לים: משה בוגי יעלון, דן חלוץ, גבי אשכנזי, בני גנץ וגדי אייזנקוט. הסרטון הכי יצירתי, by far, היה של בוגי...