בתחילתה של פרשת מקץ, מסופר על חלומות פרעה ועל חוסר היכולת של חכמיו להסבירם עד הגעתו של יוסף, הפותר אותם לשביעות רצונו של פרעה. בקבלה, בספר הזוהר וגם לפי משנתו של ג'יקטיליה, בפירושו על מעשה מרכבת יחזקאל, ובדבריו בספר שערי אורה, מדובר על כוחות הטומאה, הנקראים גם קליפות. ג'יקטיליה קושר את ארבע קליפות הטומאה לשבעים שרי אומות העולם, הנמצאים על הסף העולם האלוהי.

הסיפור של משפט שלמה, נבחר להיות ההפטרה של פרשת מקץ. האם הבחירה הזו נבעה רק מהדמיון הלשוני שהובא בתחילת דברינו – " ויקץ פרעה והנה חלום", לבין "ויקץ שלמה והנה חלום"? יתכן. אולם יש גם קשר רעיוני בין פתרון החלומות של יוסף לבין פסק דינו המנומק של שלמה והוא חכמת האלוהים אשר קיימת בשניהם.

פרשת מקץ ממשיכה את סיפורו של יוסף, ואת עלייתו מבור האסורים למשנה למלך. זאת, בזכות כישוריו לפתור חלומות. קודם שיוסף מגיע מבית האסורים לחצר המלוכה מסופר שהוא התגלח. עובדה טריוויאלית זו של המספר המקראי מקפלת בתוכה את תמצית ההבדל בעניין גידול השיער והזקן בממלכת מצרים, לבין שכנותיה.

החלטה הרת גורל ואמיצה לקחה עליה יוכבד כששמה את תינוקה בן שלשת הירחים בתיבה... במעשה אוהב ואלטרואיסטי זה, נכונה הייתה יוכבד להקריב למעשה את אמהותה ואת זהותו העברית של בנה כשמטרתה היחידה היא הצלתו; "ובחרת בחיים"...

כמו בכל מדינה, גם במצרים היו קבוצות פרוטקציונריות, שקיבלו פטור ממס - 20% מיבולן לפרעה: הראשונה, בני ישראל שיישבו בארץ גושן; והשנייה כוהני מצרים; כי לפרעה היה נוח שלא להסתבך עם הממסד הדתי...

הפעם בפרשה: שנאת אחים... יוסף מסתבך עם אחיו; הצלשי"ם של עמק דותן במלחמת ששת הימים והקשר לפרשה... מי כתב את תסריט המחזמר" יוסף וכתונת הפסים המשגעת"? מה עונשו של טבח שגילו עצם בלתי מזוהה בתבשילו? ועוד...

ליל הסדר הוא בכלל לא לילה. הוא תפיסת עולם. הרי בתורה כתוב 'כי ישאלך בנך מחר לאמר'. חכמים החליטו לארוג את השאלה הזו - השאלה היסודית של 'מה נשתנה עם העם המוזר הזה' - ולזמן אותה בתוך ערב, שכולו מוקדש לכך...

חלומותיו של פרעה בתחילת פרשת מקץ ופתרונם על ידי יוסף, מכילים בתוכם מטבע לשון מופיעה במקרא רק עוד פעם אחת קודם במשפט שלמה. פרט לדמיון הלשוני המקשר ביניהם, קיים קשר רעיוני האומר שאדם צריך עזרה אלוהית לפתור חלומות שכאלה או לשפוט משפט צדק כפי שאכן שלמה עשה...

פרעה מלך מצרים מוטרד על פי המסופר מהאפשרות שאיש מבני ישראל יפגע בגאווה הלאומית של מצרים. כאז כן עתה, הוא נוקט בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי שמצב דברים זה לא יקרה. הגזרות שהוא מטיל על בני ישראל מלוות במסע פרסום ארסי כנגד שהות בני ישראל במצרים, כך שההתנגדות למעשיו הלא מוסריים יתקבלו בהבנה על ידי הציבור המצרי...

יוסף לאחר שינוי מעמדו נהיה משנה למלך מצרים. זה האחרון מעניק לו כיבודים ומתנות לרוב, ובניהם שינויי שמו לצפנת פענח. פשר מילים אלו הינו סתום , ולכן הפרשנים השונים מנסים למצוא פתרון אפשרי עבור משמעותם. ככול הנראה, המדובר בשם מצרי שמשמעותו מציל או מושיע העולם. ברם,  מאותו רגע שהחלו לבאר את תיבת פענח  במשמעות של ביאור דבר שאינו ידוע, גילוי צפונות, הלך השורש פענ"ח והשתלב במערכת הפועל של הדקדוק העברי. השורש האמור  מצוי בלשון ימי הביניים וגם בעברית המודרנית שבה אנו משתמשים כיום. כך נוצר שם הפעולה "פענוח" והפעלים "פיענח" או "פוענח" ואף שם מקצוע בצה"ל - "מפענח"...