פרק שכל כולו בנייה של אוסף פרטים המלמדים אותנו על איזו תוכנית אלוהית מתוחכמת שבה כל פרט על לוח המציאות פועל לפי איזו תוכנית מופלאה של אלוהים (שבאופן מתוחכם כלל לא מוזכר באופן מפורש במגילה), שמטרתה להציל את עם ישראל מהשמדה בגלות, באמצעות מרדכי ואסתר שכאילו במקרה היו במקום הנכון ברגע הנדרש...

איזה ביטחון עצמי. איזו יוהרה. כשמלך מרגיש כה חזק, אין פלא שהוא ירשה לעצמו לקחת את בת-שבע לערב תענוגות בארמון ולשלוח את בעלה אוריה למות בקרב. בתוך מזמור תהילה ליהוה חבוי אדם חסר מעצורים. אדם שחושב שיהוה לא רק ילד אותו, אלא גם העביר אליו את כוחותיו...

עשה מעט ותשיג יותר. תשאיר לחוטאים (כסילים) את ההתעסקות באיסוף רכוש ומרוץ עכברים מטורף אחרי הישגים (מיותרים); כי אם הכול הבל הבלים, אז לפחות תהייה טוב ותהנה מהמסע. כך תגיע לסופו מאושר וקל משקל: כו כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטּ֣וֹב לְפָנָ֔יו נָתַ֛ן חָכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה וְלַחוֹטֶא֩ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱס֣וֹף וְלִכְנ֗וֹס לָתֵת֙ לְטוֹב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

תושביהן של ערים במצור כבד מגיעים לחרפת רעב נוראית. ואז, יש מצבים בהם אנשים אוכלים את ילדיהם כדי לשרוד. כך קרה לאנשי שומרון עת צר עליהם צבא ארם בתקופת הנביא אלישע (מלכים ב' פרק ו')...