המזמור מתחיל בהכרזה, שעתיד הוא לתאר את תכונותיו של מי שיזכה לקבל מקום בביתו של ה': א מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִשְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ׃ ואין הכוונה לכהנים, או לויים, או יהודים. מדובר על בן אדם שיהא ראוי להיקרא כך. והינה הרשימה...

אליפז מעלה כאן, לדעתי, בפעם הראשונה, טיעון מרתק על היותו של איוב סכנה עצומה לאמונת האדם באלוהים המשגיח על העולם. דווקא משום היותו של איוב ידוע בצדיקותו ובחכמתו, דבריו הקשים מול אלוהים, מעוררים אצל המאמינים התמימים הרהורי כפירה באל.  האם אליפז הוא האפיקורוס הראשון?