בפרק הסיום למגילת אסתר, אסתר כלל לא מוזכרת. האישה עשתה את שלה האישה יכולה ללכת...

היום אני שואל – למה תרדוף? והתשובה שלי – החוויה האנושית הבסיסית היא של חוסר צדק. כאילו הרוע רודף אחריו. התשובה האנושית לחוויה הזו צריכה להיות רדיפת הצדק. להפוך מרדוף לרודף. איך רודפים צדק? במעשה, לא בתפילה ולא בדרישה.

בעולם שבו יש משמעות לדברים והם אינם הבל הבלים, הכסף יענה על לא מעט צרכים, אבל הוא אינו ערובה לאושר ויותר משהוא נותן מענה לכל הוא משמש לעינוי הרוב...

אפשר שאיוב טוען שאסונותיו הבלתי צודקים מעידים שהארץ בה הוא חי היא ארץ ללא סדרים, היא ארץ אופל. אבל אני חושב, שהמטרה של איוב היא להתגרות באלוהים, ולכן האופל הוא אלוהים עצמו. וגם אם האופל היא רק הארץ והחיים בה; גם אז, זו התגרות באלוהים, דרך הפיכת פאר יצירתו לאופל... אלוף משנה במיל', עופר בורין, מפרש את פרק ט בספר איוב...

פה אנו מזהים כשל: לא הוערך נכון פוטנציאל ההיווצרות של החזית המזרחית, והמלך נשאר בארמון ולא יצא למלחמה. יתכן והסיבה היא מיסוד הממלכה במתכונת המנהל התקין ובהפרדת הסמכויות, כמתואר בסיום פרק ח': "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. ויואב בן צרויה על הצבא, ויהושפט בן אחילוד מזכיר"

בפרק י' של ספר שופטים אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות - יפתח. אלא שלפעמים - כמו בטיפול פסיכואנליטי - דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר טמון המפתח לפרוש הכולל. מפתח לאנליזה בסיפור, או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה, מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות...