יעקב נותן למקום ההתגלות שם (בית אל). מיד מנכס לעצמו האדם את האל ומסדר לו בית. הוא מתנה תנאים – אם אכן ה' יהיה עמדי ונתן לי מחסה ואוכל, והחזיר אותי לבית אבי בשלום, אז אני מוכן לקבל אותו כאלוהי. אצל אברהם זה לא היה קורה. אצלו לא היו תנאים. אצל יצחק השתקן זה גם לא קרה. אבל יעקב הוא אחר. אצלו יש תנאים...

איוב ביקש מרעיו להפסיק להטריד אותו ולמלא את תפקידם כמנחמים. צופר הנעמתי פותח את פיו לענות, אבל הוא לא שולט בפיו. מה הקשר בין כל הנאום הזה לסיטואציה בה אני נמצא, בוודאי שואל את עצמו איוב בייאוש? מה הוא רוצה ממני הטרחן הזה?