הנה הפסוק, שבו לדעתי כותב המזמור עבר את הגבול: ה חַיִּ֤ים׀ שָׁאַ֣ל מִמְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָמִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ כותב המזמור מתאר מצב שבו המלך מבקש מה' חיים, וה' נענה ונותן לו חיים ארוכים "אורך ימים עולם ועד". נראה שהמלך קבל מה' חיי נצח. בפעם האחרונה שה' התעסק עם חיי נצח, זה היה בגן בעדן...