אבי הראל: השמיטה ותורת השמיטות בספר הזוהר ובספר שערי אורה

פרשות בְּהַר ובחֻקֹתַי עוסקות באחד הנושאים המרכזיים בחיי הכלכלה והמוסר והוא השמיטה על כל השלכותיה. אודות השמיטה ושנת היובל הבאה לאחר מחזור של שבע שמיטות נכתבו פרשנויות רבות, רובן ככולן עוסקות בפן התיאולוגי/מוסרי וגם בפן הכלכלי, כאשר בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעליהן המקורי, ועבדים משוחררים לאלתר לביתם. השמיטה כרעיון תיאולוגי תיאוסופי, מקבל תפנית נועזת בספר התמונה, שנכתב סמוך למאה ה- 13, בידי מחבר אנונימי בקטלוניה.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות בהר – בחוקותי

למעט בשנת שמיטה, פרשת בְּהַר ופרשת בחוקותי נקראות יחד. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך.

אבי הראל: עבד עברי

בפרשת בהר מופיע דין עבד עברי. בנוסף דין זה מופיע הן בספר שמות והן בספר דברים. הבידול בין הנאמר בספר ויקרא לבין המקורות האחרים הוא שבפרשתנו, עניין העבדות מעוגן בדיני היובל, ואין העבד יכול לבקש שלא לצאת לחופשי. בנוסף, בשני המקורות האחרים מדובר על עבדות במשך שבע שנים, וכאן בפרשתנו התאריך המחייב לצאתו של העבד לחופשי היא שנת היובל.

קובי ביטר: מה עניין שמיטה להר סיני?

נשאלת השאלה (ע"י רש"י) "מה עניין שמיטה בהר סיני"? (משפט זה משמש כניב בשפה בעברית ל-"מה הקשר"; ראו כרזה בראש המאמר); והתשובה הינה, כמו שהמצוות והפרטים שלהם בנושאים השונים, נתנו בהר סיני, כך גם המצות והפרטים הקשורים בארץ ישראל נתנו בסיני...

אבי הראל: החרם במקרא ומשמעותו

מושג החרם במקרא הינו מושג אמביוולנטי. מצד אחד המדובר בדבר קדוש או מקודש ומצד שני המדובר בדבר שהוא שיקוץ או טמא. משמעות שלישית מאוחרת קיימת מימי הבית השני, והיא – נידוי או הוצאה מהקהל. זאת גם המשמעות של המושג חרם בספרות חז"ל...

אבי הראל: מה עניין שמיטה להר סיני?

הרציונל המיידי בחוקים שבפרשת בהר, מדבר על יצירת חברה סוציאלית מתקדמת, אולם העובדה שבשנת השמיטה גם חיות השדה נהנות מכניסה חופשית אל האדמה הלא מעובדת, פוסלת טיעון זה. אשר על כן צריך למצוא רציונל אחר לחוקים אלה, ואכן יש נרטיב הקשור בכל השמיטות האמורות והוא – לימוד העיקרון כי הארץ שייכת לאל...

אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום

שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה...

פרשת בהר באתר 'ייצור ידע'

פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת בְּהַר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

עופר בורין: ומה שמטנו אנחנו בדרך למדינה יהודית?

אני חושב שהסיבה שהתורה מדגישה - שהשמיטה ניתנה בהר סיני - קשורה לעובדה, שבהר סיני נתנו עשרת הדברות וסדרה של משפטים ומצוות, עוד לפני חטא העגל. כל המצוות, החוקים והתקנות שנתנו לפני חטא העגל, נתנו על הר סיני. אלה שאחרי חטא העגל, נתנו למטה, באוהל מועד או במקומות אחרים, אך לא על ההר...