תיאורי בריאת העולם, איננה ייחודית רק למקרא, ובריאה זו מוזכרת במיתוסים של עמי המזרח הקדום. למרות שיש הרבה מן הדמיון בין תיאורים אלה לבין תיאורי המקרא, הרי שאמונת האחדות המקראית מפרידה באופן חד וברור ביניהם. האל המקראי, אינו נולד או מוליד, אינו אוהב או שונא או נלחם עם עמיתיו. האל הישראלי נמצא מעבר לחוקי הטבע, והוא אשר יצר אותם, ולפיכך אין הוא כפוף להם לכאורה...
בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם, ואחריה קורות בני האדם עד המבול, שבו מחה אלוהים את בריאתו מפני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את עם ישראל... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת בראשית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
סביבת הניסוי מוכנה, אדם נמצא במבחנה, לבד, והניסוי מתחיל: אלוהים מצמיח מהאדמה עצים יפים וטובים למאכל. בתוך סביבת הניסוי מניח אלוהים שני עצים מיוחדים: אחד – עץ החיים והשני – עץ הדעת. דעת במקרה הזה – ידיעת הטוב והרע...
כמה ההתמודדות עם אי הוודאות ועם התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) בעייתית גם ליושב במרומים, אנו למדים מהפרקים הראשונים של ספר בראשית, המהווה עבורי, ספר לימוד ראשון במעלה בתחום הניהול המתקדם..
המפתיע בפרשת בראשית הינה העובדה, כי האל המקראי, על אף עונשיו הקשים וזעמו הרב, לא מצליח לייצב את המערכת מהכאוס בה היא נתונה. משמעות הדברים היא, שאנו חיים בעולם בו הכאוס הוא נוכח וקיים בכל דבר, החל בחוקי הטבע וכלה בחברה ובאופי האנושי האישי של כל אחד מאתנו.
פרשת בראשית פותחת במיתוס השנוי במחלוקת עזה. שאלת בריאת העולם או קדמותו הינה מן השאלות הפילוסופיות – תאולוגיות החמורות והקשות ביותר ליישוב. נדון בשאלה זו לאור מחשבתו הפילוסופית של הרמב"ם.
