העניין התיאולוגי המרכזי המסופר בפרשת בשלח היא יציאת מצרים – אירוע מקראי מכונן, הנוגע לעיצוב דמותו ותורתו של עם ישראל לאחר מכן. ההרג באומה המצרית מוסבר במדרש תנחומא כך, שאין ה' נפרע מאומה עד שנפרע קודם לכן בשר הממונה עליה.

יציאת מצרים לא הייתה רק לשחרור בני ישראל מעבדות. המטרה העיקרית הייתה להפוך את בני ישראל לעם. אמנם היה זה עם ללא טריטוריה נשלטת ועדיין ללא סדרי שלטון. כל עוד היו כולם עבדים במצרים, לא ניתן היה להעניק להם חוקים וסדרי מינהל. לשם כך היה צורך להוציאם ממצרים, לשחררם מעבדות ולהפכם לעם בן חורין. תוצאה זו הושגה לאחר קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בו בחרבה והגיעו לגדתו השנייה.

בפרשת בשלח מצוי הטקסט הנשגב של שירת הים, שהיא תיאור המאורע אודות חציית בני ישראל את ים סוף, וטביעת המצרים שרדפו אחריהם בים זה. החל מתקופת המשנה והתלמוד, הטקסט של התורה נתרגם לארמית, היות וחלק גדול מקהל השומעים, לא שלט בשפת הקודש.

‏הפעם בפרשה: מתי הומצא כלי הנגינה "תוף מרים"? מקור שמה של צומת מסובים והשיעור במתמטיקה; בית יעקב לכו ונלכה; מדוע מניחים שתי חלות בשולחן שבת? המגילות הגנוזות; ועדת כהן לחקר מלחמת שלום הגליל...

חציית ים סוף ושירת הים הבאה בעקבותיו הם המוטיבים המרכזיים של פרשת בשלח. סיפור זה השתמר בשני אופנים, פרוזאי ושירי. בתיאור הפרוזאי הדגש הוא על מעבר בני ישראל בים סוף, בעוד שבשירת הים המוטיב המרכזי הינו טביעת המצרים בעוד שמעבר בני ישראל בים סוף כלל אינו מוזכר...

הגם שאין במסורת ישראל ברכה מיוחדת על נפילת אויב מושבע, אין היא מוצאת דופי באלה השמחים מיוזמתם לאידו של אויב העם ואינה אוסרת זאת על כן. אפשר והסיומת של שירת דבורה - הלא היא ההפטרה לפרשת השבוע - נראית אפילו נורמטיבית משהו: "כן יאבדו כל-אויביך ה' " (שופטים ה', ל''א)...

גַּעְגּוּעַי לַיָּמִים בָּהֶם הַדְּבָרִים הָיוּ פְּשׁוּטִים, וְיָכֹלְנוּ לגעת גַּם בַּקְּשָׁיִים; בַּחֶמְלָה וּבָרֶגֶשׁ, וְגַם כְּשֶׁכָּאַב לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב. גַּעְגּוּעַי לַיָּמִים בָּהֶם יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר עַל כָּל אוֹתָן הַחְלָטוֹת וּמַעֲשִׂים, שֶׁהֵבִיאוּ לְשִׁעְבּוּד וְעַבְדוּת, וְלָדַעַת שֶׁבְּיַחַד נוֹכל להכל... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בשלח...

בפרשת בשלח מתלוננים בני ישראל על חוסר מזון, ומול השפע שהיה להם בהיותם עבדים במצרים. כדי למגר את תופעת הרעב, האל ממציא להם בשר, בדמות ציפור השליו, ומתחיל להוריד להם מן מהשמיים. משניהם, סיפור המן הוא החשוב יותר, היות והבאת השליו הייתה אירוע חד פעמי, ואילו ירידת המן נמשכה כל זמן שהותם של בני ישראל במדבר סיני. המן מייצג נס ייחודי, ומזון שהשייך במהותו למלאכי השרת...

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח מכונה גם "שבת שירה", ובקהילות שונות קיימים לגביה מנהגים מיוחדים כמו קריאת שירת הים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח, על פי הכותבים (בסדר הא"ב).  קריאה נעימה!

לאחר יציאת מצרים החלו בני ישראל בנדודים עד הגיעם לארץ כנען. שם הם פגשו קבוצה אתנית מגובשת צבאית ותרבותית בדמותם של גוי הים או הפלישתים. חיכוכים ראשונים כבר מוזכרים בספר בראשית בין יצחק לפלישתים, אך דומה כי בתקופה מאוחרת יותר חיכוכים אלו הפכו לקרבות שליטה של ממש בעיקר החל משנת 1050 לפני הספירה בקירוב...