המופע השני של מתן תורה נמצא בפרשת ואתחנן. מעבר לשינויי הנוסח מהתיאור המופיע בפרשת יתרו, בספר שמות, בחרנו לדון במעמד עצמו בהיבט הקבלי שלו. הזוהר, בעיקר בפרשת יתרו, עוסק בפירוט רב במעמד זה, ומעבר לפרשנות המדרשית שהוא מביא, הוא קובע כי בני ישראל קיבלו את התורה מתוקף ספירת חסד, למרות שמלכתחילה התורה הייתה אמורה להינתן מתוקף ספירת גבורה/דין. ג'יקטיליה חושב באופן שונה, ולפי דבריו בספר שערי אורה התורה ניתנה מתוקף ספירת דין.
פרשת וָאֶתְחַנַן כוללת בתוכה ארבעה נושאים עיקריים: הודעת משה על העונש שנגזר עליו; הבהרה של עשרת הדיברות; חובת העברת המסורת לדורות הבאים, ואזהרה מפני נישואי תערובת.
Selfishness is a major wall between a person and God; when a person goes – especially when s/he would rather not -- to a place where there is sadness in order to express sympathy, or when s/he goes to another place where there is joy in order to rejoice with them, one defies selfishness and gain more proximity to the presence of God.
הדיבר העשירי בעשרת הדיברות בפרשת ואתחנן, ובמופע הראשון שלה בספר שמות פרשת יתרו, עוסק בציווי של לא תחמוד. ציווי זה הינו יוצא דופן, מפני שהוא עוסק בכוונה ולא במעשה בפועל. אם אמנם אלה הם פני הדברים, על פי פשט הפסוקים, הרי על הפרתו, בניגוד לשאר הדיברות, לא ניתן להעניש בידי אדם.
Our weekly Torah portion demands of us to ‘’love the Lord your God with all your heart and with all your being and with all your might’’ (Deuteronomy 6:5). When we recall the highly dramatic narrative of the Binding of Isaac, it is quite apparent after a cursory reading of the text (Genesis 22) that Abraham loved his God even more than he loved Isaac...
אחד הנושאים המרכזיים בפרשת ואתחנן הוא המופע השני של עשרת הדיברות. אלה אמנם משובצים בתוך נאומו של משה, אולם הם עומדים כיחידה ספרותית עצמאית לחלוטין, זאת אנו יודעים מתיאור ההתגלות המיוחדת כפי שהמספר המקראי כתב...
החזרה של משה אודות עשרת הדברות במהלך נאומו בספר דברים עניינה חיזוק האמונה של עם ישראל קודם שהוא נכנס לארץ כנען. חזרה זו מראה בעליל, שהסופר המקראי של ספר דברים כתב את עשרת הדברות על רקע חברתי וכלכלי שונה בתכלית מהרקע שלהם בספר שמות...
הטקסט של מתן עשרת הדברות מופיע במקרא פעמיים, ולמרות השינוי שיש בין הנאמר בספר שמות לבין הנאמר בספר דברים, הרי שהמסגרת של שתי מקורות אלה דומה בבסיסן ומהווה טקסט מכונן באמונה הישראלית. אמונה זו דוגלת כי משה הביא בהר סיני שתי תורות, אחת שבכתב והשנייה תורה שבעל פה...
איזה מן עם סגולה אנחנו אם אי אפשר לסמוך עלינו בדבר וצריך להשמיד כל מה שסביבנו כדי שנישאר טהורים? ומילה קצרה אקטואלית – אנחנו רואים כמעט כל יום איך בשם היהדות ובשם התורה ובשם ה"עם סגולה" אנחנו הופכים להיות בדיוק ההיפך מהכתוב באותה תורה...
