הפרשנות של חלום יעקב מקבלת גוון עיוני פילוסופי אצל ג'יקטיליה, והיא עוסקת בין השאר בהשגתו השכלית של האדם והנביא. זה האחרון יכול להיקרא בשם זה, רק לאחר ששכלל את שכלו והגיע להשגה עיונית עליונה. מסקנות אלה קיימות גם אצל הרמב"ם, בעיקר בספרו הפילוסופי מורה נבוכים. המסקנה החשובה ביותר של ג'יקטיליה והרמב"ם לענייניו הינה שהשגה שכלית עיונית עליונה היא תנאי הכרחי להפיכתו של אדם לנביא.
בשיר 'אני אוהב אותך לאה, מנסה אהוד מנור 'לסדר' סוף אוהב ומפויס למערכת היחסים המקולקלת, הרעה, המיוסרת, שבין אבי האומה לאם רוב בניו: מערכת שתחילתה ברמייה; והמשכה בהתעללות נפשית ובאפליה גלויה - של לאה ובניה על פני רחל ובניה אחריה - שתימשך גם אחרי מות יעקב. אבל, אין זו אהבה שמחה...
יעקב, למעשה, היה קורבן של עצמו. הוא נענש לא מפני שרימה או עבר עבירה, אלא מכיוון שהתכוון לרמות את אביו יצחק, או שיתף פעולה בכוונה לרמות, ואין זה משנה מי פיתה או פיתתה אותו לכך ואם היתה זו כלל רמאות. ענשו היה שבסופו של דבר בביתו לא היה "שלום בית". הוא נישא לשתי נשים שרק אחת מהן אהב. ילדיו, שנחלקו בין ארבע אמהות, נלחמו ביניהם כשהקנאה שולטת בהם. מדוע?
Abraham, Jacob and Elkana failed in various degrees to understand the agony that their respective wives endured due to their bareness, or to offer prayer of hope and faith, even as all three resigned themselves to the status quo, while not attempting to debunk the idea that their wives’ infertility expressed God’s will.
בפתחה של פרשת ויצא, מופיע חלום יעקב המשולב בנדר אישי שלו. נדר זה בנוי במתכונת הספרותית הרגילה של נדרים במקרא, שהיא – תנאי, בקשה והתחייבותו של הנודר. נדר זה של יעקב מזכיר במבנהו את נדרו של יפתח בספר שופטים, ואת נדרה של חנה בספר שמואל א'...
הפעם בפרשה: סיבת יציאתם של פוליטיקאים לשוק הפרטי; האם צוות הווי של הנח"ל מכיר את הפרשה? כיצד קשור ליל הגשרים לפרשה שלנו? מקור הביטוי "ברחל ביתך הקטנה"; האבן (גבול) שהפילה מסוק; ו- האם ליעקב אבינו היה בנוסף גם וטרינר?
דמותו של לבן, על פי הסיפור המקראי, הינה דמות רבת ניגודים, הן מבחינת הערכת הדמות, והן מבחינת קווי אישיותו. המספר המקראי משרטט את דמותו של לבן מתוקף מעשיו, דיבורו, מתגובת הסובבים אותו למעשיו ודבריו, מכינוייו וגם מההשוואה של לבן ליעקב. האם לבן היה רמאי? שתלטן?
כאשר אנו קוראים לעומק את פרטי חלום יעקב, ואת הלשון בה הוא כתוב, אנו שומעים תבניות לשוניות שנמצאות כבר בסיפור מגדל בבל. ראשו של סולם יעקב מגיע השמיימה, בדומה למגדל בבל המתואר שראשו מגיע לשמים. הדגש בפרשתנו איננה על הפגמים האנושיים של בניית מגדל בבל, אלא על נושא משמעותי הרבה יותר. בני בבל חשבו כי האל שוכן אצלם, ואילו בסיפור סולם יעקב, המקרא מפריך דעה זו...
