פרשת חוקת בספר במדבר, מספקת לנו דרמה נוספת בסאגה הבלתי נגמרת של תלונות בני ישראל כנגד ההנהגה המובילה אותו לארץ כנען. האל הזועם שולח לחוטאים נחשים, הנושאים מוות בהכשתם. העם מבקש את הגנתו של משה והרי זה פלא: במצוות האל, עושה משה פסל של נחש ומעמיד אותו בגובה רב, כך שכל אחד ננשך יוכל להרים אליו את מבטו ולהירפא. כיצד נושעו חוטאי ישראל דווקא על ידי פסל?

סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח...