אבי הראל: משפט הבכורה, היבטים קבליים

פרשת כי תצא מתארת בדבריה סיטואציה בו יש לאיש שני נשים, אחת אהובה והשנייה שנואה, ולאישה השנואה נולד בן בכור. או אז המחוקק המקראי נותן לו זכויות אולם מעיון בפסוקים עולה כי הדבר בא להגן יותר על האישה השנואה מאשר לעגן את דין הבכורה בישראל. כך או אחרת, אין במקרא בנמצא דיון שיטתי אודות זכויות הבכור, אבל קיימת חלוקה של בכור מהאב או בכור מהאם. כל אחד מהם הוא בעל זכויות שונות, והדבר שופך אור על המנהג הישראלי הקדום בעניין המשפחה, שהיה דומה לעמי האזור.

אבי הראל: איסור כלאיים

פרשת כי תצא עוסקת בין שאר נושאיה באיסור כלאיים. המקרא לא מפרט את הטעם של איסור כלאיים, אבל הוא בא ככול הנראה מתוך חשש לפגיעה בסדרי הטבע, כפי שנקבעו במעשה בראשית. הצירוף של שני מינים, מן הצומח או מין החי, נחשב כמעשה בלתי טבעי, ולכן ככול הנראה נאסר. אשר על כן, איסור כלאיים נכתב במקרא בסמוך לאיסורים מוסריים שנועדו לשמור על קדושתו ומוסריותו של עם ישראל.

קובי ביטר: התורה מבינה את ייצרו של האדם

התורה אינה רואה בעין יפה נטילת נשות אויב כשלל מלחמה; אולם יחד עם זאת, מבינה את יצריו של האדם. על כן במהלך חודש, האשה השבויה הייתה צריכה להחליף את בגדיה, לגלח את שיער ראשה, לגזוז את ציפורניה ולבכות את משפחתה שהפסידה בקרב. רק לאחר חודש ימים, במידה ואיש ישראל עדיין רצה אותה, רק אז יכול היה לקיים יחסי אישות עימה...

אבי הראל: המערער על בתולי אשתו

אחד הדינים המורכבים בפרשת כי תצא, הוא הדין של המערער על בתולי אשתו. המורכבות של הדין נעוצה בעבודה שיתכן שהאשמת הבעל באה כדי להיפטר מאשתו מבלי שיצטרך לשלם לה את דמי הגירושין הקבועים בחוק. הן במקרא והן במזרח הקדום, בעל היה ראשי לגרש את אשתו כראות עיניו, אך הדבר היה כרוך בתשלום דמי גירושין...

אבי הראל: בן סורר ומורה

בפרשת כי תצא מוזכר דינו של בן סורר ומורה. החוק האמור בא לצמצם את סמכויות האב בביתו, היות והמקרא הפקיע מידו את עונשו של בן שכזה, והעבירו לסמכות בית הדין. בנוסף, המקרא השווה במקרה זה את האם לאב, כלומר, ללא הסכמת או תלונת האם דין בן סורר ומורה לא יכול להתקיים...

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת כי תצא

עָמֹק בְּתוֹךְ תּוֹכֵךְ; אָמַר לִי מָשִׁיחַ בסדנת סוֹף שָׁבוּעַ טְמוּנִים קוֹלוֹת וְזִכְרוֹנוֹת שֶׁל אֱמֶת אַמִּיצָה; שֶׁל מַרְאוֹת קְדוּמִים שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתְּ; אֲבָל הֵם שָׂם עיקשים; כְּמוֹ זִמְזוּם שֶׁל מַנְגִּינָה הַמְּחַכָּה לַעֲלוֹת... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תצא...