בפרשת קדושים מוזכר האיסור של שבועת שקר. בהיבט הקבלי יש לדבר שני נדבכים הקשורים זה בזה. ראשית לשון הקודש נתפסת בזוהר וגם אצל ג'יקטיליה כלשון בה כתובה התורה שבכתב, והמכילה בשל כך את שמותיו של האל. בנוסף על כך, הן הזוהר והן ג'יקטיליה בספרו שערי אורה, קושרים בין שבועת האדם לעולם הספירות האלוהי.
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לעומת "ואהבת את רעך כמוך" היא דרישה לשוויון בין יחסו של אדם לעצמו ליחסו לזולת. עלינו לאהוב, במובן של לכבד, את החסרונות של רעינו כמו שאנו מתייחסים לחסרונותינו, ונדע להעריך את יתרונותיהם כפי שאנו מעריכים את יתרונותינו. זו, לדעתי, המשמעות של "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שהיא אהבה שכלית, בין אם נכללת בה גם אהבה רגשית ובין אם לאו.
בפרשת קדושים קיים האיסור לפנות אל האובות והידעונים. הצירוף האמור פורש בדרך כלל כמציין את בעלי המקצוע, שידעו להעלות את רוחות המתים מהשאול. ברם, בעיון נוסף מילים אלה מציינות ככול הנראה הן את רוחות המתים, והן את האמצעי הטכני שבאמצעותו נוצר הקשר בין החיים למתים.
הקב"ה מצפה מאיתנו לנסות ולקיים את אורח החיים שלנו בשונה ממה שהיה נהוג באומות העולם ולהיות מה שלימים רבים אחרים יכנה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון "אור לגויים"...
איסור עבודת המולך, הנזכר יותר מפעם אחת הינו איסור חמור שעונשו בצידו. בתחילה חשבו החוקרים כי עבודת המולך מקורה בפיניקיה, אולם העובדה שפולחן זה לא מוזכר בממלכת ישראל, שקיימה יחסים עם ממלכת צור הפריך את הטענה האמורה. בנוסף, עבודת המולך נזכרת רק בממלכת יהודה, בימיהם של המלכים אחז ומנשה. אשר על כן יתכן מאוד שפולחן זה הגיע דווקא מהממלכה האשורית...
המקרא הניגוד לתרבויות העולם העתיק, אוסר על ניבוי באמצעים שונים, הכוללים בין השאר אמצעים מלאכותיים, תופעות טבע, ואסטרולוגיה. הרמב"ם קובע כי המקרא בניגוד לתרבויות העולם העתיק, אוסר על ניבוי באמצעים שונים, הכוללים בין השאר אמצעים מלאכותיים, תופעות טבע, ואסטרולוגיה. הרמב"ם קובע כי הפרשנות היחידה המותרת בעניין הניחוש היא פרשנות על מעשינו בעבר...
פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
