הסיפור אודות המקושש - שנידון למוות בגלל חילול שבת - מהווה אתגר פרשני, היות והוא מעלה תהיות רבות: מיהו אותו אדם שעליו המקרא מדבר? מדוע מביא המקרא סיפור של אדם פרטי? איך יתכן שהוא קושש עצים? שהרי, במדבר אין הם בנמצא?
פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (או שלח) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק י"ג, פסוק א' ומסתיימת בפרק ט"ו, פסוק מ"א. החלק המרכזי בפרשה הוא תיאור חטא המרגלים ותוצאותיו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת שלח לך, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
ברור מדוע יהוה אומר "שלח לך". השליחות היא עבור משה. השליחות היא כדי לחזק את ביטחונו של משה. כמו ה"לך לך" של אברהם, מגיע ה "שלח לך" של משה. השליחות היא מבחן. כמו ה"לך לך" של אלוהים לאברהם בעניין עקדת יצחק, כך "שלח לך" כאן. מה שבאמת נבחן כאן זו לא ארץ ישראל, אלא עם ישראל ומנהיגו.
אנו מזהים בתנ"ך דפוס של אישה ממלטת גבר: מרגליו של דוד; כמו גם מרגלי החרש שיהושע שלח; דוד הבא לבית מיכל רעייתו; וסיסרא הבורח לאוהל יעל... כל אלה מצביעים על דפוס בו הגבר הרדוף מגיע למחסה בו אישה אמורה להציל את נפשו. חריג הוא סיפורו של שמשון, שאינו נזקק לעזרת איש.
לחטא העגל הייתה כפרה. לא לחטא המרגלים, שהינו החטא היהודי המובהק ביותר. אין כמוהו כדי להמחיש מהותה של חובת האמונה: ברגע של משבר, אחרי כישלון גדול, איבדו גם צדיקי הדור את אמונתם...
