פרשת תולדות מספרת לנו אודות העדפתו של עשיו על ידי יצחק, וסיכול העדפתו זו על ידי רבקה. ג'יקטיליה מנסה לסנגר על יצחק באומרו שכל מטרתו הייתה להגן על עם ישראל בגלות, בשעה שיפלו בידי עשיו. רבקה, הפועלת באותו כיוון, מנסה לסכל את מחשבתו, ורואה לנגד עיניה לא רק את גלות עשיו אלא את גלות אדום, המיוצגת על ידי האימפריה הרומית והממלכות הנוצריות שבאו בעקבותיה.
פרק כ"ח בפרשתנו תולדות, מתאר את יציאתו של יעקב מבית הוריו, בגלל החשש לחייו מפני עשיו אחיו. קודם צאתו מברך אותו יצחק אביו, הפעם בכוונת מכוון ללא רמייה מצד יעקב או רבקה. בתוך ברכתו של יצחק, מצוי האיסור שלא לקחת אישה מבנות ארץ כנען...
in the he classical Levitical text on a gift (mincha) to God (Ch.2) the plant-based tribute serves not only as alternative to animal offerings, but even as superior to the latter. Notably, Isaac does erect an altar for God in Beersheba, but like in the majority of altar-building by his father Abraham, no animals are slain there (Genesis 26:25).
פרשת תולדות פותחת תקופה חדשה בהיסטוריה של עם ישראל. אברהם אבי האומה יורד מהבמה ההיסטורית ויעקב הוא היורש הלגיטימי שלו. בין מותו של אברהם לפעילותו הנמרצת של יעקב, מצויה החולייה המקשרת בדמותו של יצחק. לזה האחרון, הנחשב לדמות הפסיבית בין האבות, ניתנת לו מפי האל הבטחה על הזרע והארץ...
זכות הבכורה במזרח הקדום הייתה נתונה לבן הבכור, הראשון שנולד לאישה הראשית. אולם היו מקומות בו האב או האחים שללו מהבן הבכור את היותו בכור על כל המשתמע מכך, תמורת סכום כסף. במקומות אחרים במזרח הקדום האב יכול היה להכריז באופן חוקי על הבן הצעיר כבור כלומר זה שירש אותו. במקרא משוקעת המסורת כי הבן הבכור הוא אשר יורש את אביו, אבל ניתן להעביר את הבכורה באמצעות כסף או שווה כסף, כפי שאנו רואים בפרשתנו...
