תפקידו של מפקד מחוז באירועים מורכבים הוא בעיקר תודעתי, הרבה מעבר לפיקוד על האירוע עצמו. עליו לשמש כבמאי ולעצב את האירוע. לביים אותו נכון; לנצל הזדמנויות תקשורתיות; לברוח ממלכודות ולהקרין שליטה, על מנת שהאירוע ייצרב נכון בתודעה הלאומית; או, לפחות, שהנזק ימוזער...
אחת הסכנות הגדולות הממתינות לבכירים - הנמצאים ברגע קריטי בקריירה שלהם - קרויה בעגה מקצועית "המערבולת": אתה שוחה בים ונקלע למערבולת. הטעות הגדולה ביותר, שאתה עלול לעשות, היא להיאבק בה, לאבד כוח ולהישאב פנימה, לתוך הכאוס...
אין לי ספק שהשופט בדימוס גולדברג לא היה מאשר פסק דין שבו לא נחקרה אפילו הפגישה הזו לעומק. לתחושתי ולתחושת רבים מעמיתיי, המטרה סומנה ורק לאחר מכן נורה החץ שעליו היה כתוב שאדרי לא ימונה. יהיו סיבותיו של השופט גולדברג אשר יהיו, וגם אם יתחבא מאחורי החלטתו באצטלה של פגישה שלא חקר, פסילתו מעוררת תהיות הן לגבי יכולתו השיפוטית והן לגבי מניעיו...
לאן השיתוק הפרוצדורלי - שכפינו על עצמנו - מגיע בסוף? דוגמאות לא חסרות. כדאי שנתבונן איך האיחוד האירופי מתאבד בסבך הפרוצדורות שבנה לעצמו ונפיק לקחים... אם אנחנו חפצי חיים, אנחנו חייבים להפסיק את המרוץ הצדקני הזה, לחפש אנשים ללא פגם לתפקידים בכירים, ולאפשר לבעלי האחריות להפעיל את סמכותם! מינוי צ'יקו אדרי - למרות מסקנות ועדת גולדברג - יהיה צעד ראשון בכיוון הנכון!
קידום הוא תהליך רישות (נטוורקינג - networking): יצירת עוצמה ברשת חברתית ו/או ארגונית, דרך צבירה מפרכת וסיזיפית של קשרי גומלין; שימורם והשבחתם. את מה שרובנו לא יצליח להשיג, בדרך כלל, בנטוורקינג של שנים, מקבל העוזר לבכיר ביום אחד, יחד עם המינוי לתפקיד...
אחרי ניסיונו האחרון של רוני אלשיך לבחוש בהליך מינוי המפכ"ל - כפי שזה בא לידי ביטוי במכתב היועצת המשפטית של המשטרה, המדיף ריח רע של פוליטיקה ארגונית עכורה - נתן לנו ניצב דוד ביתן את ההמחשה האופטימלית לדרך שבה צריך עובד ציבור לנהוג...
זוכרים את הראיונות שערך השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן לניצבים, יורם הלוי ולדוד ביתן, ערב המינוי? מעין טקס השפלה, שהוא חסר תקדים לאופן שבו מתמנים מועמדים בכירים במדינות מתוקנות? שני המועמדים נאלצו לשבת - באופן משפיל למדי - מול השר שמראיין אותם, לצליל תקתוקי המצלמות. רק מועמד אחד נעדר מטקס ההשפלה הזה: מנכ"ל המשרד, צ'יקו אדרי...
לאחר שהתברר, מעבר לכל ספק, שרוני אלשיך לא יקבל שנה נוספת, פרץ עתה הקרב על המפכ"לות בכל עוזו, וכתמיד במשטרת ישראל, זהו קרב ייצרי ומלא אמוציות. אז מה נמצא באמתחתם של הפוליטיקאים?
