מאז נובמבר 2023, לא יורדת המילה 'בגידה' מסדר היום הלאומי בישראל. זכורה למשל תוכנית 'עובדה' עם אילנה דיין, שבה אמרה שורדת השבי עדינה משה: "... "אני אומרת את זה קבל עם ועדה, שיש פה בגידה של איזה קדקוד ראשי או משהו, כי אני לא יכולה להבין את זה אחרת!"... מהי אותה בגידה? מהן השלכותיה על התחומים השונים בחיינו?
הביטוי "גנבתם לנו את המדינה!" אופייני לעידן של חילופי אליטות, ומשמש כמראה לחברה מפולגת הנאבקת על זהותה. הוא מייצג קונפליקט עמוק בין קבוצות חברתיות שונות על אופי המדינה, ערכיה וכיוונה העתידי, כמו גם הבנה של האליטה שהיא הולכת ומאבדת את מאחזיה. סוציולוגים ומדעני חברה יכולים ללמוד רבות מהשימוש בביטוי זה על הדרך שבה קבוצות מתמודדות עם שינוי, תחושת אובדן וחיפוש משמעות במציאות משתנה.
זחיחות מתארת לרוב תחושת ביטחון עצמי מופרז או שאננות, הנובעת מתוך תחושה של שליטה במצב, או של אמונה שדברים תמיד יסתדרו כי המצב בטוח ובלתי ניתן לערעור. זחיחות יכולה להיות גם תכונה חיובית, אם היא מאוזנת עם זהירות וריאליזם. אבל, היא יכולה גם להיות מסוכנת, שכן היא יכולה לגרום לאנשים לקחת סיכונים מיותרים ולהתעלם מאזהרות. המילה נושאת הקשרים של קלות דעת, ביטחון עצמי מופרז או חוסר תשומת לב לסכנות ולמציאות המשתנה. תחשבו על אליטת ההון הישראלית...
לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתחת לא אחת בקרבם תופעה של נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) – תחושת עליונות משותפת שבמסגרתה האליטה רואה את עצמה כמיוחדת, ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה. תוצאותיו קשות הן עבור האליטה והן עבור עמה.
יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!
כל קבוצה חברתית מייצרת שפה ייחודית המגדירה אותה ומבחינה, בינה לבין קבוצות אחרות. שפה זו עשויה לכלול מונחים, ביטויים וסמלים ייחודיים המאפשרים לקבוצה להגדיר את עצמה ולהבחין את אנשיה מזרים. לתופעה הזו יש שם: אינטראקציה סוציו-לינגוויסטית (Socio-linguistic Interaction) או שפה קבוצתית (Group Language), וכמו כל קבוצה, גם תנועת ה-WOKE והמחאה בישראל עושה שימוש אפקטיבי וממוקד בטיפוח השפה הקבוצתית.
יועצים ארגוניים ו'מומחים ארגוניים' אף פעם לא יחדלו לטרלל את עולם המושגים הניהולי, כי זו דרכם להתפרנס - 'לרכב' על גבי טרנדים שהם עצמם המציאו, ולעשות כסף. לכן, הם לוקחים תופעות קיימות וממתגים אותם מחדש, בתקווה שזה יצליח. הפעם המושג ה'חם' ששעל המדוכה הוא התפטרות שקטה (Quiet quitting)
הפמליה - שמקיפה את מלכת הכיתה - היא סוג של 'קבוצת עילית' מגובשת בכיתה, שיש שפה משלה ומטרות משלה; והיא רק דוגמה אחת מיני רבות של קבוצה. קבוצות הן תופעה חברתית שקיימת בכל ארגון. זה נושא ההרצאה.
וירוס הקורונה - שמופץ רק באמצעות קרבה פיזית מאדם לאדם - פוגע בנו בנקודה, בה אנחנו בכבני אדם הכי חלשים ומתקשים להתגונן. הפגיעה - בנוסף לזו הרפואית - היא בחברתיות שלנו ביכולת לתקשר באמצעות מגע קרוב זה עם זה...
