פנחס יחזקאלי: "גנבתם לנו את המדינה!", סוציולוגיה של תחושת אובדן וסכסוך על זהות לאומית

הביטוי "גנבתם לנו את המדינה!" אופייני לעידן של חילופי אליטות, ומשמש כמראה לחברה מפולגת הנאבקת על זהותה. הוא מייצג קונפליקט עמוק בין קבוצות חברתיות שונות על אופי המדינה, ערכיה וכיוונה העתידי, כמו גם הבנה של האליטה שהיא הולכת ומאבדת את מאחזיה. סוציולוגים ומדעני חברה יכולים ללמוד רבות מהשימוש בביטוי זה על הדרך שבה קבוצות מתמודדות עם שינוי, תחושת אובדן וחיפוש משמעות במציאות משתנה.

פנחס יחזקאלי: זחיחות אליטיסטית ומחירה. אליטת ההון הישראלית כמקרה בוחן

זחיחות מתארת לרוב תחושת ביטחון עצמי מופרז או שאננות, הנובעת מתוך תחושה של שליטה במצב, או של אמונה שדברים תמיד יסתדרו כי המצב בטוח ובלתי ניתן לערעור. זחיחות יכולה להיות גם תכונה חיובית, אם היא מאוזנת עם זהירות וריאליזם. אבל, היא יכולה גם להיות מסוכנת, שכן היא יכולה לגרום לאנשים לקחת סיכונים מיותרים ולהתעלם מאזהרות. המילה נושאת הקשרים של קלות דעת, ביטחון עצמי מופרז או חוסר תשומת לב לסכנות ולמציאות המשתנה. תחשבו על אליטת ההון הישראלית...

פנחס יחזקאלי: "יחי אנחנו", הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה

לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתחת לא אחת בקרבם תופעה של נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) – תחושת עליונות משותפת שבמסגרתה האליטה רואה את עצמה כמיוחדת, ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה. תוצאותיו קשות הן עבור האליטה והן עבור עמה.

פנחס יחזקאלי: יוהרת האליטות. גם ביטוי של עוצמה וגם אמצעי לשימורה

יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!

פנחס יחזקאלי: עוד ביזנס בולשיט – התפטרות שקטה…

יועצים ארגוניים ו'מומחים ארגוניים' אף פעם לא יחדלו לטרלל את עולם המושגים הניהולי, כי זו דרכם להתפרנס - 'לרכב' על גבי טרנדים שהם עצמם המציאו, ולעשות כסף. לכן, הם לוקחים תופעות קיימות וממתגים אותם מחדש, בתקווה שזה יצליח. הפעם המושג ה'חם' ששעל המדוכה הוא התפטרות שקטה (Quiet quitting)

פנחס יחזקאלי: קבוצות בארגון, הרצאה בארבעה חלקים

הפמליה - שמקיפה את מלכת הכיתה - היא סוג של 'קבוצת עילית' מגובשת בכיתה, שיש שפה משלה ומטרות משלה; והיא רק דוגמה אחת מיני רבות של קבוצה. קבוצות הן תופעה חברתית שקיימת בכל ארגון. זה נושא ההרצאה.

אלי בר און: צריך פרופורציות…

וירוס הקורונה - שמופץ רק באמצעות קרבה פיזית מאדם לאדם - פוגע בנו בנקודה, בה אנחנו בכבני אדם הכי חלשים ומתקשים להתגונן. הפגיעה - בנוסף לזו הרפואית - היא בחברתיות שלנו ביכולת לתקשר באמצעות מגע קרוב זה עם זה...

פנחס יחזקאלי: תכונות מתהוות, מה שהופך קבוצה לשונה מסכום חלקיה

נגדיר תכונות מתהוות (Emergent Properties) כתכונות של מערכת מורכבת שאינן מוגדרות על ידי המבנה והתפקוד של כל אחד מן הפריטים הרבים המרכיבים אותה, ונובעות מתפקוד משותף של הפרטים כמערכת; אך אינם שייכים לאף חלק מהמערכת. דוגמאות: מושבות נמלים, תוצרי המוח שלנו, הערים שאנו מתגוררים בהן; מערכות כימיות מורכבות; ועוד ועוד...

פנחס יחזקאלי: קבוצות בארגון

קבוצה בארגון (group) היא תת מערכת בתוך ארגון (שניים או יותר אנשים המקיימים אינטראקציה חברתית); חבריה חולקים מטרה משותפת ומקיימים תלות הדדית ביניהם. הם תופסים את עצמם כקבוצה ונתפסים כך על ידי אחרים.