בפרשת קדושים מוזכר האיסור של שבועת שקר. בהיבט הקבלי יש לדבר שני נדבכים הקשורים זה בזה. ראשית לשון הקודש נתפסת בזוהר וגם אצל ג'יקטיליה כלשון בה כתובה התורה שבכתב, והמכילה בשל כך את שמותיו של האל. בנוסף על כך, הן הזוהר והן ג'יקטיליה בספרו שערי אורה, קושרים בין שבועת האדם לעולם הספירות האלוהי.

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לעומת "ואהבת את רעך כמוך" היא דרישה לשוויון בין יחסו של אדם לעצמו ליחסו לזולת. עלינו לאהוב, במובן של לכבד, את החסרונות של רעינו כמו שאנו מתייחסים לחסרונותינו, ונדע להעריך את יתרונותיהם כפי שאנו מעריכים את יתרונותינו. זו, לדעתי, המשמעות של "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שהיא אהבה שכלית, בין אם נכללת בה גם אהבה רגשית ובין אם לאו.

פרק י"ט בפרשת קדושים פותח בפנייה לבני ישראל להיות קדושים, ובכך להתקרב למידת קדושתו של ה'. כיצד ניתן לעשות זאת?

הקב"ה מצפה מאיתנו לנסות ולקיים את אורח החיים שלנו בשונה ממה שהיה נהוג באומות העולם ולהיות מה שלימים רבים אחרים יכנה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון "אור לגויים"...

ערב יום הזיכרון: וּבְלֶכְתְּךָ ציוית לִי חַיִּים. חַיִּים שְׁלֵמִים צִוִּיתָ עָלַי לֹא שְׁבוּרִים, מְלֵאִים. נוֹתַרְתִּי כָּאן, לְבַד, להללם, לפארם; וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, וְכָל מָה שֶׁהַלֵּב רָצָה, זֶה אוֹתְךָ...

איסור עבודת המולך, הנזכר יותר מפעם אחת הינו איסור חמור שעונשו בצידו. בתחילה חשבו החוקרים כי עבודת המולך מקורה בפיניקיה, אולם העובדה שפולחן זה לא מוזכר בממלכת ישראל, שקיימה יחסים עם ממלכת צור הפריך את הטענה האמורה. בנוסף, עבודת המולך נזכרת רק בממלכת יהודה, בימיהם של המלכים אחז ומנשה. אשר על כן יתכן מאוד שפולחן זה הגיע דווקא מהממלכה האשורית...

המקרא הניגוד לתרבויות העולם העתיק, אוסר על ניבוי באמצעים שונים, הכוללים בין השאר אמצעים מלאכותיים, תופעות טבע, ואסטרולוגיה. הרמב"ם קובע כי המקרא בניגוד לתרבויות העולם העתיק, אוסר על ניבוי באמצעים שונים, הכוללים בין השאר אמצעים מלאכותיים, תופעות טבע, ואסטרולוגיה. הרמב"ם קובע כי הפרשנות היחידה המותרת בעניין הניחוש היא פרשנות על מעשינו בעבר...

אלוהים יודע משהו על המין האנושי. הוא יודע שיש מאבק בין טוב ורע והסיכוי, שעם, על שלל היחידים שבו יהיו "טובים", הוא למעשה אפס. איומי המוות והפחד המלווים את הפרק אינם רלוונטיים כלל לאנשים חופשיים כמוני, ואף אינם רלוונטיים למאה ה-21...

המקרא מצווה אותנו על כך שיש לאהוב את רעך כפי שאתה אוהב את עצמך. צו זה קשה לביצוע, בגלל שהמדובר במצווה שחלה על רגש האדם ולא על מוטיב רציונלי. בנוסף, האגו האישי בולם לא פעם את יישומו של צו זה. בדוקטרינה הבודהיסטית נוצר זרם שלם שעוסק בתחום אהבת הזולת ושחרורו מסבלו. אין המדובר רק ביחס למין האנושי, אלא על כלל היצורים החיים בטבע...