עופר בורין: קהלת פרק ג – ריקוד הזמנים – עת לשקט ועת למחאה

קהלת ממשיך וטוען שמה שהיה הוא שיהיה. אבל בתוך כול הרוטינה הזו, הוא נותן לאלוהים תפקיד מעניין – לבקש (לעזור) לנרדף. הדאגה לחלש, היא מחוץ לרוטינה. היא משהו שאלוהים, לאחר שברא את העולם כמושלם, ממשיך ועוקב אחריו בקפידה. והוא יבקש את עלבונו מאיתנו! טו מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף...

עופר בורין: קהלת פרק ב – ליהנות מהבל החיים

עשה מעט ותשיג יותר. תשאיר לחוטאים (כסילים) את ההתעסקות באיסוף רכוש ומרוץ עכברים מטורף אחרי הישגים (מיותרים); כי אם הכול הבל הבלים, אז לפחות תהייה טוב ותהנה מהמסע. כך תגיע לסופו מאושר וקל משקל: כו כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטּ֣וֹב לְפָנָ֔יו נָתַ֛ן חָכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה וְלַחוֹטֶא֩ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱס֣וֹף וְלִכְנ֗וֹס לָתֵת֙ לְטוֹב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

עופר בורין: קהלת פרק א – כל הנחלים…. כאבים

את הספר הזה כתב מלך. לא סתם מלך. מלך שמלך בירושלים. ולא סתם מלך, מלך שהוא בנו של דויד. פתיחה מוחצת שבאה להבהיר לכל מי שקורא – זה ספר חשוב. זה ספר עם עומק מיוחד. הוא נכתב ע"י איש חזק וחכם. אולי החזק והחכם מכולם...

פנחס יחזקאלי: מגילת קהלת באתר ייצור ידע

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא. זהו אוסף של פתגמים, דברי חכמה, עצות מעשיות לחיים ואזהרות מדרך חיים לא נכונה. המחבר בוחן איזו דרך בחיים מספקת משמעות ונצחיות למעשי האדם... הבאנו לכם כאן את כל שנכתב באתרנו אודות מגילת קהלת. קריאה מועילה!

אבי הראל: הרעיונות המרכזים במגילת קהלת

מגילת קהלת עצמה, הינה אחד מספרי המקרא הקשים ביותר להבנה, היות ורעיונותיו לעיתים מוזרים, ולעיתים אף סותרים זה את זה. אין הספר בנוי על פי מבנה סדור, והטקסט שלו קופץ מנושא לנושא ללא כל הגיון שנהיר לנו. למרות כל זאת, כאשר מעיינים היטב בין פסוקי המגילה, ניתן להתרשם מהמוטיב המרכזי שחוזר על עצמו והוא – החיים של האדם עלי אדמות כמשל לטרגדיה מתמשכת...

אבי הראל: מגילת קהלת וחג הסוכות

קריאת מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות הינה מנהג נפוץ בקהילות ישראל, זה מאות בשנים. על הקשר בין המגילה לבין חג הסוכות נאמרו טעמים שונים, ואנו בחרנו להביא את ההסבר האומר כי קריאת מגילת קהלת דווקא בחג הסוכות שנאמר בו ושמחת בחגך, באה לאזן את השמחה הזאת, או בלשון אחור כל שמחה, גם שמחה של מצווה יש לה גבולות..