הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!
האם נתניהו הוא "גאון פוליטי", שמצליח בעורמתו לתמרן את כולם לטובת שרידותו האישית? דומה שההסכם הקואליציוני עם אביגדור ליברמן לא היה מתוכנן, אלא התהווה מתוך הנסיבות. בערבו של יום, לא היה יצחק הרצוג מסוגל "לספק את הסחורה" באילוצים הקיימים, ונתניהו נאלץ "לבלוע את הצפרדע", להכניס למיטתו את זה שמשתוקק לרשת אותו, וגם לספק לו את הכלי האפקטיבי ביותר לעשות כן: את משרד הביטחון. בנוסף, "זכה" נתניהו בפרס נוסף - שניים במחיר אחד, אם תרצו - הוא בנה במו ידיו את היריב העתידי המסוכן ביותר במחנהו שלו: את משה יעלון...
הכוחות השיעים בבגדד הן הפוליטיים והן הצבאיים – מבינים את אופיו האמתי של המאבק האסטרטגי על המדבר העיראקי-סורי. לכן, הם מתנגדים לחימוש השבטים הסונים של מחוז אנבאר. בראש הכוחות הללו ניצבת המליציה השיעית העיראקית העממית (Popular Mobilization forces): ארגון גג עיראקי בחסות המדינה, המונה כ 100,000 לוחמים / אזרחים, בפיקודו של האדי אל-עמרי (עיראקי ממוצא שיעי, שבילה לא מעט שנים…
