פרשת השבוע מתחילה במילים "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". נשאלת השאלה מדוע לא כתבה התורה ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים? מדוע כפל המילה "שנה"? על כך עונה רש"י ששרה הייתה בת 100 שנה, צברה כמות חטאים מצומצמת כמו של בת 20 והייתה יפה כמו בת 7...
אירועי אוקטובר לפני: המרד של ערביי ישראל ב- 1 באוקטובר 2000; יום הזיכרון לרחל אימנו, לפי המסורת; נפטר מנחם אוסישקין, מראשוני מנהיגי הציונות; תחילת 'מבצע יואב'; רון ארד נופל בשבי; הלינץ' ברמאללה; נפטר המשורר שאול טשרניחובסקי; מבצע "רגל עץ" – תקיפת מפקדת אש"פ בתוניס; טובעה אניית חיל הים (אח"י) אילת; הוקם היישוב כפר תבור; ועוד...
לאחר שסיימו את ארוחתם, שאלו את אברהם היכן שרה? ואברהם ענה להם שהיא באהל. כעת הבטיחו המלאכים (האורחים) לאברהם שבעוד שנה ייולד להם בן. שרה צותתה להם וצחקה בליבה, כיצד יתכן שהיא בת 90 שנה ולבעלה אברהם שהינו בן 100 יהיה ילד. "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" הקב"ה פונה לאברהם ושואל אותו מדוע צחקה שרה? ומודיע לו שבדיוק בעוד שנה יהיה להם בן. שרה הכחישה שצחקה היות ופחדה להודות בכך "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה".
"וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (י"ב, ג') - מדוע נאמר בברכה קודם "ואברכה" ואחר כך "מברכיך", ואילו אצל קללה נאמר להיפך, קודם "מקללך" ואחר כך "אאר" ? משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה". ולפיכך המברכים יתברכו עוד לפני שיגיעו לכלל מעשה, רק בשביל המחשבה. ואילו המקללים יתקללו רק לאחרי מעשה ולא אחר המחשבה (כלי יקר).
חרף העובדה שבני דור המבול חטאו ופשעו כלפי אלוקים, לא נחתך גזר דינם אלא על פגיעתם ברכוש הזולת. רבי יוחנן אומר במסכת סנהדרין "דור המבול עברו על הכול (כל העברות שקיימות) ולא נחתם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ. יש בכך מסר גדול לבני האדם: שהקב"ה נותן חשיבות עליונה למצוות של בין אדם לחברו, ככתוב: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו"...
"ומה טעם פתח בבראשית?" משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו...
הפעם באירועים של ספטמבר לפני:
פטירת הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק; יהודי העיר מגנצא נרצחו לאחר שהואשמו בגרימת המגיפה השחורה; אסון השייטת; נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו (הראשון); נפטר הרב יהודה אלקלעי ממבשרי הציונות; נולד אברהם שפירא, זקן השומרים; ועוד...
פרשת השבוע כתובה בצורה של שירה, ובה פונה משה לשמים והארץ לשמש כעדים. בפרשה הקודמת דובר על הברית שבין הקב"ה לבני ישראל וכמו בכל ברית /הסכם, צריכים עדים ולכן פונה משה לשני עדים אשר קיימים לעד והם השמים והארץ.
לפני מותו, משה מרכז את כל בני ישראל (הגברים,הנשים והילדים)-הן ראשי העם והן פשוטי העם. "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיך" ָעל מנת לכרות ברית בין ה' ובין בני ישראל...
