בעולם הישן (עד לא מזמן...) שוביניזם בא לידי ביטוי באי קידום נשים. היום אנחנו מקדמים אותן אבל, מחכים להן בפינה, ומנצלים כל הזדמנות לסרוק את גופן, בלי רחמים, במסרקות ברזל. הפעם זה היה תורה של השופטת בדימוס, אתי כרייף, להימרח בזפת ובנוצות מול מקהלה של צבועים.
כשצופים בראיון עם כרייף תביטו על התמונה הרחבה: תביטו על העדר הזדמנויות שוות, על ניצול עמדת כוח, על מערכת מושחתת המעודדת התנהגויות פסולות ומנגד, כן, גם התנהגות לא נאותה של כרייף עצמה, אבל היא קיבלה את הנבוט, המערכת לא. אתם חושבים שהמערכת השתנתה? אתם טועים בגדול.
קידום (Employee promotion) הוא התפתחות מקצועית בקריירה של עובד, הבא לידי ביטוי בהתקדמות בדירוגו ובמעמדו בארגון בו הוא עובד, ושיפור תנאי העסקתו מבחינה מקצועית ואישית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האספקטים השונים של הקידום, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה...
רק 25% מרבי הסרנים בצה"ל הן נשים; רק 8% מקרב אלופי המשנה הינם נשים; רק 8% מקרב תתי האלופים הינם נשים; ועד היום מונתה אלופה אחת (אורנה ברביבאי). מדוע קשה ומורכב לאישה להתקדם במערכת הצבאית? איך יכול להיות, שעם אותם נתונים, ולפעמים אפילו גבוהים יותר, יש כל כך מעט נשים בקצה הפירמידה?
עו"ד רפ"ק אלי מימוני (בתמונה למטה) הוא קצין משטרה וותיק, ששרת בעבר בתפקידים מבצעיים (סגן מפקד תחנת באר שבע, מ"מ מפקד תחנת נתיבות), והוא משמש היום כתובע משטרתי. להלן ההצעה שהגיש להקל על ה"פקק" שבקידום הרפ"קים. הוא כינה את המאמר במקור בשם: מ'רפ"ק בפקק' ל'סנ"ץ לשם כבוד'... (אם תרצו, זהו רעיון מחולל, כיצד להתמודד עם בעיית הפקק בקידום בין דרגת רב-הפקד לסגן-הניצב). אני מביא פה את המאמר בשלמותו...
הנה זה הגיע, וכמו תמיד, האסימון נופל באיחור. דור שלם של קציני משטרה – בדרגות ניצב משנה ותת ניצב – מבין פתאום שלא יקודם. כל ה'מגיע לי' על פי 'קוד הנאמנות' המשטרתי בטל ומבוטל. הם נדרשים לעשות 'תפקיד רוחב', על מנת לבחון את התאמתם לתרבות המתעצבת. חלקם מבין, מחריש ומשתף פעולה. חלקם נפגע, ו/או בחישוב של…
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי robin.hodson לאתר flickr] כללי עקב מעמדה הציבורי המתדרדר של המשטרה, שוב עלתה באוקטובר 2014 סוגיית מינויו של מפקח כללי מן החוץ לארגון. פרישות ארבעת הניצבים,התחזקות המאבק בין המועמדים הפוטנציאליים והאיומים לפרסם 'שלדים' בארונותיהם, ואינטרסים של גורמי חוץ – כל אלה הביאו לספינים בתקשורת כי השר לביטחון הפנים שוקל את מועמדותם של…
סוגיית שיטת הקידום והמינויים במשטרה הולכת ותופסת מקום משמעותי יותר ויותר בסדר היום שלה. זהו אחד התחומים שהמפכ"ל לשעבר, דודי כהן, הקדיש לו תשומת לב ניהולית רבה בשנה האחרונה. הסוגייה מעסיקה גם גורמים נוספים בסביבה המשימתית של המשטרה, כמו השר הממונה ואנשיו; מבקר המדינה וכדומה. איזה מענה ניתן לתת לסוגיה זו במסגרת התפיסה של "הרעיון המחולל"?
זהו חוברת מסדרת: "נייר עמדה", שפורסמה ע"י המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ביוני 2007. המסמך מתאר את שיטת הקידום והמינויים בארגונים הצבאיים, ואת חולשותיה. הוא מציג רעיון מחולל: לסמן אלטרנטיבה לשיטת קידום הקצינים ושיבוצם במשטרת ישראל, בצה"ל ובארגוני הביטחון האחרים, ביחס לשיטה הנהוגה כיום.
המחבר, תת אלוף יוסי הימן, שימש בזמן כתיבת המסמך כמדריך במכללה לביטחון לאומי, צה"ל. היה בעבר קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי בצה"ל (2006-2003), מפקד אוגדה (2005) ומפקד בית הספר לקצינים (2003-2001).
מפקד, כל מפקד, בין אם יודה בכך ובין אם לאו, מעדיף לעבוד עם קצינים שהיה לו נסיון טוב בעבר ושהוא יכול לסמוך הן על נאמנותם לו ולארגון והן על איכות עבודתם. גם במקרים בהם הקצין אינו מבריק יעדיף מפקד יכולת מוכחת על ההימור שבבחירת אדם לא ידוע, שגם אם הצליח בעבר, רמת "הכימיה" והנאמנות שלו למפקדו החדש תלויים בספק...
