צריך לומר באומץ: דומה שמודל הדמוקרטיות המערביות מיצה את עצמו מסיבות מבניות וחברתיות, והוא חייב להשתנות, לפני שהכוחות שמנצלים אותו יצליחו להקריס את הדמוקרטיות הללו לתוך עצמן. תור הזהב של הדמוקרטיות, שניצחו במלחמת העולם השניה, חלף, והן חייבות להשתנות ולדעת להגן על עצמן אם הן חפצות חיים. השינוי המוצע הוא התנייה של זכויות אזרחיות וסוציאליות לאזרחים / לתושבים / למבקשי מקלט ואף לתיירים, בהצהרת נאמנות.

אלה שמנסים לערער את האחדות הלאומית והעממית בישראל, זועקים את הטענה הפרוגרסיבית הידועה, שהלאומיות (nationalism) מחזקת את המלחמה. לפי דבריהם, להגן על המדינה שלך זה להיות לאומני, אך להיות לאומני זה לרצות מלחמה! לכן, על ידי אי הגנה על המדינה שלנו כנגד כל אלה המנסים להשמיד אותה, נגן על עצמנו בצורה הטובה ביותר מפני רצח עם. זוהי תמצית הדוקטרינה הפייסנית של שנות ה- 40 של המאה הקודמת, שגרסה כי רק שיתוף פעולה עם התוקפן תשמור על חירותנו!

הפער בין מושג הממלכתיות שקבע בן גוריון, לבין השימוש שנעשה במושג בשיח הפוליטי הישראלי העכשווי, מתמצה בהבחנה בין ממלכתיות בתפיסה רחבה בהקשר הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לבין ממלכתיות בתפיסה רזה המתכנסת לציות לשלטון החוק ולהתנהלות פוליטית הגונה. השימוש של בן גוריון במושג היה ייחודי ובלעדי למורשת ישראל ולאתגרי גאולת עם ישראל.

המדינה הבדואית העצמאית שקיימת היום בדרום הארץ, הוקמה באדיבות צה"ל ובעידודו, בין באר שבע לגבול המצרי, והוא הנושא העיקרי לאחריות על הכאוס המשילותי והריבוני באזור!

רבים סבורים שהמתרחש כיום בפריפריה ובערים המעורבות הוא בראש ובראשונה, סכנה לעם ישראל. אני מבקש להסביר לציבור הערבי שהוא הולך בדרך שגויה. אין לנו לאן ללכת. היינו כבר בגרמניה, היינו בעיראק, היינו בצפון אפריקה. ראינו את המחירים. אנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום. אם אתם תביאו אותנו לנקודה, שבה נאלץ להוריד את הכפפות מהידיים, המחיר יהיה כבד, וכולם יסבלו ממנו; אבל, הראשונים שיסבלו יהיו הערבים.

תקציר: הדרך שבה הדרג המקצועי חוסם את דרכם של נבחרי העם למימוש מדיניותם!

תקציר: המהדורות המסכמות של השבוע שאחרי הבחירות, מלאו ברטינות כלפי מינויו הצפוי של איתמר בן גביר, ולעגו ליכולותיו. "יש אנשים מקצועיים וטובים שעושים את העבודה", אמרו שם... אז צריך לומר: האנשים המקצועיים והטובים שבויים בקונספציית ההכלה, ולא עושים את העבודה. אז עזבו את ההתחסדות. לתושבי הנגב נמאס. הכל יותר טוב מהמשך המצב הקיים!

תקציר: כאשר מנגנוני הייצוג הפוליטי אינם מסוגלים לייצג את העם כיחידה, כאשר תהליך זה אינו אומר עוד ריבונות עממית, כאשר השוויון הפוליטי נבגד, כאשר קיים פער משמעותי בין המערכת הפוליטית להבטחה הדמוקרטית, נוצר משבר ייצוגיות. לכן, הגיע זמן שינוי!

אם נגזר עלינו להילחם ולשלם מחיר בדם, עדיף לעשות זאת כאומה גאה, שקצה במצב הנוכחי, ולא להיגרר למלחמה על ידי אויבינו, הבזים לנו, בתנאים ובמועד הנוח להם!

כדי לפקוח את עיני המפכ"ל (לא יקרה, אבל בכל זאת...) ("המצב בדרום טוב מאי פעם, חד וחלק!"), יצרתי פה מאמר דינאמי ומתעדכן כל העת, שבו אעדכן - עד שיימאס לי ואתעייף - חלק מתמונת המצב האמיתית שאנחנו חווים פה בנגב. אתם מוזמנים להוסיף חומרים...