שר החוץ של היטלר, יואכים פון ריבנטרופ תואר כ"חסר כישרון ועצלן, שחצן כטווס, יהיר ובלא הומור". הוא היה האדם האחרון שניתן לייחס לו פיקחות, עורמה ותחבולה... ובכל זאת, אריק ויאר מציג לנו בספרו "סדר היום" צד שונה במקצת...
אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה...
מתוך קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים נוספים בהיסטוריה הרוסית, צמחה תפיסת הביטחון הרוסית, לפיה אקטיביזם אסטרטגי הוא כורח המציאות. רוסיה חייבת להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בעצמה, ולא להסתמך על הסכמים בינלאומיים, שמחירם יקר, והם מועדים תמיד להפרה.
