בתחילתה של פרשת מקץ, מסופר על חלומות פרעה ועל חוסר היכולת של חכמיו להסבירם עד הגעתו של יוסף, הפותר אותם לשביעות רצונו של פרעה. בקבלה, בספר הזוהר וגם לפי משנתו של ג'יקטיליה, בפירושו על מעשה מרכבת יחזקאל, ובדבריו בספר שערי אורה, מדובר על כוחות הטומאה, הנקראים גם קליפות. ג'יקטיליה קושר את ארבע קליפות הטומאה לשבעים שרי אומות העולם, הנמצאים על הסף העולם האלוהי.

אחד מגילויי המחאה הפרוגרסיבית, הן האמריקנית והן הישראלית, הוא ראיית היריב כ'רע מוחלט' שאיננו זכאי לזכויות. כך למשל דיבר ח"כ רם בן ברק על: "הם שחורים, אנחנו לבנים"; פרופ' עידית מטות על חברי הממשלה, כחיידקים שגורמים להרס הגוף ולהרס המדינה, וקובי ריכטר על 'נגע', שצריך לסלקו באופן טוטאלי. ההיסטוריה מלמדת שלאבחנה הזו השלכות קשות מנשוא!

וטוב והרע משלבים את ידיהם זה עם זה; ודרים בכפיפה אחת, זה לצד זה, ושאחד מהם נמוג, האחר עולה. היחסיות המתקיימת ביניהם, בונה את ההבנה שאין טוב בלי רע...