במגילת רות יש הרבה ללמדנו על החשיבות של העלייה והחזרה לארץ למגורים בה. תוך כדי סיפור המעשה אנו גם לומדים על דינים שנהגו אותה עת בארץ. כל זאת, נוסף על היחס שיש להראות לאותם מתגיירים הרואים בארץ גם את ארצם ולא רק מקום בו ניתן למצוא מקור פרנסה זמני. עלילתה של מגילת רות מתרחשת בימי הקציר. בסופה אנו לומדים על לידתו של דוד, צאצאם הישיר של רות המואבייה לפי מוצאה ובועז, שהיה מצאצאיו של יהודה בן יעקב ותמר שהיתה כנענית לפי מוצאה. לפי המסורת, המלך דוד נולד ונפטר בחג השבועות, ומסיבה זו קוראים במגילת רות בחג השבועות...
מנהג קריאת מגילת רות בחג שבועות הינו מנהג קדום, למרות שאינו נזכר בתלמוד. המקור הראשון שאנו מוצאים שמדבר על כך הוא במסכת סופרים: "ברות (קוראים) במוצאי יום טוב ראשון של עצרת (חג שבועות), עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון"
מאפייני המצוינות בדימויים המקובלים, מקשים על היכולת להסתגל למאבקי החיים. קיים קשר סיבתי, בין ההטפה למצוינות במכלול ביטויה ההולכים ומשתכללים, לבין התופעה הסוציולוגית המוכרת כיום של העדר מנהיגות. נטלי פורטמן כמקרה בוחן...
רק מהמאה ה- 18 ואילך, המנהג של תיקון ליל שבועות הפך לנחלת הכלל. הנימוק הקבלי שניתן לתיקון זה היה שהוא מהווה הכנה לקראת מתן-תורה, אירוע הדומה לטקס נישואין, רק שהפעם, השחקנים הראשיים הם עם ישראל ואלוהיו. ברגע שנימוק זה פשט והתקבל בכל תפוצות ישראל, הוא הפך למשמעות הרשמית והמובילה של חג שבועות שבעברו הקדום והראשוני, לא היה לו כל קשר לכך.
על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות). שני לקחים אסטרטגיים ניתן להסיק ממגילת רות: את הצורך לפרוץ לעתים גדרות, ואת חשיבות ניצול ההזדמנות, בדרך להשגת מטרה אסטרטגית... משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו...
הגיור - גם גיורה של רות המואביה - היה כאז כן עתה תהליך של לימוד, שנחתם בבית דין, ולא נעשה באופן עצמאי או אישי. אולם ברור כי כיום - כאשר מקשים באופן ניכר על תהליך הגיור בכלל ועל קבלת גרים לעם ישראל בפרט - הממסד הדתי הנוכחי הקשיח את דרכו באופן ניכר, ואין בו לא את החמלה ולא את קבלת האחר, כפי שאנו רואים בבירור בתהליך גיורה של רות.
