במאמר זה נעמוד על המונח מידתיות, על תהליך שיקול הדעת ועל המשתנים האובייקטיבים והסובייקטיביים. החלק האמפירי של המחקר מבוסס על ראיונות מובנים עם שוטרים וקצינים ממשטרת ישראל.
אנחנו האזרחים. אנחנו בעלי הבית של השוטרים. אנחנו קבענו שאנחנו יודעים להיזהר בדיוק כמו המנהיגים שלנו ולא צריכים שוטרים שיעזרו לנו בכך. ואנחנו החלטנו שאכיפת הסגר בחוצות - למעט מוקדי התפרצות - כבר איננו לגיטימי. אז שוטרים יקרים, תגידו את זה למפקדים שלכם; ואם הם יתעקשו לשלוח אתכם שוב, שוב יחזרו הקטעים הללו על עצמם, עד שהשכל הישר יחזור למי שאמור להחליט!
בימים אלה אנו עדים לכך שהקרדיט הציבורי למשטרה נמוג והולך. את מקום הכבוד וההערכה לשוטרים שחווינו בתחילת ימי הקורונה ממלאים סרטונים ברשתות החברתיות, המתארים מרדף אבסורדי אחרי גולשים בים; איזוק ושימוש בכוח נגד אמא שטיילה יחד עם בנה בים; מרדף אחר רץ בודד בפארק ריק; וכדומה. התשואות - שלהן זכתה המשטרה בתחילת ימי הקורונה - מפנות את מקומן לביקורת, שמגיעה עתה מאוכלוסיית הרוב, על מדיניות האכיפה שלה...