יציאת מצרים לא הייתה רק לשחרור בני ישראל מעבדות. המטרה העיקרית הייתה להפוך את בני ישראל לעם. אמנם היה זה עם ללא טריטוריה נשלטת ועדיין ללא סדרי שלטון. כל עוד היו כולם עבדים במצרים, לא ניתן היה להעניק להם חוקים וסדרי מינהל. לשם כך היה צורך להוציאם ממצרים, לשחררם מעבדות ולהפכם לעם בן חורין. תוצאה זו הושגה לאחר קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בו בחרבה והגיעו לגדתו השנייה.

הגם שאין במסורת ישראל ברכה מיוחדת על נפילת אויב מושבע, אין היא מוצאת דופי באלה השמחים מיוזמתם לאידו של אויב העם ואינה אוסרת זאת על כן. אפשר והסיומת של שירת דבורה - הלא היא ההפטרה לפרשת השבוע - נראית אפילו נורמטיבית משהו: "כן יאבדו כל-אויביך ה' " (שופטים ה', ל''א)...